ישעיהו פרק סו, פסוק כד

וְיָצְאוּ וְרָאוּ--בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים, הַפֹּשְׁעִים בִּי:  כִּי תוֹלַעְתָּם לֹא תָמוּת, וְאִשָּׁם לֹא תִכְבֶּה, וְהָיוּ דֵרָאוֹן, לְכָל-בָּשָׂר.  {ש}

• רש"י
  • תולעתם - רמה האוכלת את בשרם
  • ואשם - בגיהנם
  • דראון - לשון בזיון, וי"ת כמין שתי תיבות די ראייה, עד דיימרון עליהון צדיקיא מיסת חזינא
  
  
• מצודת דוד
  • כי תולעתם - הרימה האוכלת בשר ההרוגים ההם לא תמות והאש הבוער בהם לא תכבה
  • והיו דראון - פגרי מחנה גוג ומגוג יהיו לחרפה ולבזיון בעיני כל בשר הבאים להשתחות לפני ה'
  • ויצאו - העכו"ם הבאים להשתחות לפני ה' יצאו מירושלים לעמק יהושפט לראות בפגרי מחנה גוג ומגוג שפשעו באל יתברך וחשבו להגלות את ישראל וזה יהיה בתוך אותם שבעה חדשים בעוד שלא קברו אותם וכמ"ש וקברום וגו' שבעה חדשים (יחזקאל לט)
  
  
• מצודת ציון
  • בפגרי - כן יקראו גופות ההרוגים וכן כפגר מובס (לעיל י"ד)
  • תולעתם - מלשון תולעת ורימה
  • ואשם - מלשון אש
  • תכבה - מלשון כבוי
  • דראון - ענין בזיון וכן לדראון עולם (דנייאל י"ב)
  • לכל בשר - לכל אדם