ישעיהו פרק טז, פסוק ט

עַל-כֵּן אֶבְכֶּה בִּבְכִי יַעְזֵר, גֶּפֶן שִׂבְמָה, אֲרַיָּוֶךְ דִּמְעָתִי, חֶשְׁבּוֹן וְאֶלְעָלֵה:  כִּי עַל-קֵיצֵךְ וְעַל-קְצִירֵךְ, הֵידָד נָפָל. 

• רש"י
  • אבכה בבכי יעזר - ת"י כמא דאייתיתי משריין על יעזר כן אייתי קטילין על שבמה ולשון המקרא הנביא אומר כעין קינות יעזר יש לי עליך לקונן את הגפן שבמה
  • אריוך דמעתי - אתרוי עליך דמעה יש תיבה משמשת כשתי תיבות כמו בני יצאוני (ירמיהו י) ארץ הנגב נתתני (יהושוע טז) דברו לשלום (בראשית לז)
  • קיצך - תאנים שמייבשין בקיץ
  • הידד - קול שודדים ובוזזים
  
  
• מצודת דוד
  • על קיצך - על תלישת פירות הקיץ ועל קציר שדך תנה קול הידד והיא קריאת צעקת השוללים הבאים פתאום
  • אריוך וגו' - אתה חשבון ואלעלה ארוה את כל אחת מכם בדמעות עיני ואחז במשל כאלו הוא מטר המרוה את הארץ
  • על כן - אמר הנביא בלשון מואב על כן בענין הבכי שבכיתי על יעזר בזה הענין עצמו אבכה על אבדן גפן שבמה
  
  
• מצודת ציון
  • אריוך - ענין שביעה כמו כגן רוה (לקמן נח)
  • קיצך - פירות הקיץ
  • הידד - ענין קריאת קול שמחה
  • נפל - ענין חניה כמו על פני כל אחיו נפל (בראשית כה)