מלכים א פרק יא, פסוק כה
וַיְהִי שָׂטָן לְיִשְׂרָאֵל כָּל-יְמֵי שְׁלֹמֹה, וְאֶת-הָרָעָה אֲשֶׁר הֲדָד; וַיָּקָץ, בְּיִשְׂרָאֵל, וַיִּמְלֹךְ, עַל-אֲרָם. {פ}
רש"י
ואת הרעה אשר הדד
- עם הרעה שעל ידי הדד, היתה גם זו של רזון
מצודת דוד
וימלוך
- ומלך הוא בארם, ולא נציב מלך מישראל
ויקץ
- מאס בישראל, ולא אבה שימשל עוד בארם כאשר מאז, ששם דוד נציבים בארם כמו שנאמר בשמואל ב' (ח י)
כל ימי שלמה
- מעת שסרח עד יום מותו
ואת הרעה
- רצה לומר, רעתו של רזון היתה עם הרעה אשר עשה הדד, כי אם היה לבדו לא היה יכול לו
מצודת ציון
ויקץ
- מאס, כמו (שם כז מו) קצתי בחיי