שמואל ב פרק ה, פסוק ט

וַיֵּשֶׁב דָּוִד בַּמְּצֻדָה, וַיִּקְרָא-לָהּ עִיר דָּוִד; וַיִּבֶן דָּוִד סָבִיב, מִן-הַמִּלּוֹא וָבָיְתָה. 

• רש"י
  • מן המלוא וביתה - היקף חומה נמוכה, וממלאין אותה עפר, וגובה התל באמצע, ומשפע והולך לכל רוח, הוא קרוי מלוא, ועליו בנה דוד בתים, ואותו המלוא היה סביב למצודה
  
  
• מצודת דוד
  • מן המלוא וביתה - כי סמוך להחומה הניח מקום פנוי להיות מוכן להאסף שם מרבית אנשים, וכן קראו מלאו (ירמיהוו ד ה), וכן ומן המלוא ולפנים בנה בתים סביב
  
  
• מצודת ציון
  • וביתה - מבפנים