בראשית פרק ב, פסוק ד

אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, בְּהִבָּרְאָם:  בְּיוֹם, עֲשׂוֹת יְהוָה אֱלֹהִים--אֶרֶץ וְשָׁמָיִם. 

• רש"י
  • אלה - האמורים למעלה
  • תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות ה' - למדך שכלם נבראו בראשון, ד"א בהבראם בה' בראם שנאמר (ישעי' כו) ביה ה' צור עולמים בב' אותיות הללו של השם יצר שני עולמים ולמדך כאן שהעולם הזה נברא בה"א (ס"א רמז כמו שהה"א פתוחה למטה כך העולם פתוח לשבים בתשובה ועוה"ב נברא ביו"ד לומר שצדיקים שבאותו זמן מועטים כמו י' שהיא קטנה באותיות), רמז שירדו הרשעים למטה לראות שחת כה"א זאת שסתומה מכל צדדים ופתוחה למטה לרדת דרך שם
  
  
• רמב"ן
  
  • אלה תולדות השמים והארץ בהבראם - יספר תולדות השמים והארץ במטר ובצמיחה כאשר נבראו ונעשו כתקונם, כי השמים יתנו טלם ומטרם, והארץ תתן יבולה, והם קיום כל חי:
    ורמז ב"הבראם" מה שאמרו בה"א בראם. ומפני זה לא הזכיר עד הנה רק מלת אלהים, ומפורש בכתוב (ישעיה סו ב) ואת כל אלה ידי עשתה, וכן אמר איוב מי לא ידע בכל אלה כי יד ה' עשתה זאת (איוב יב ט). אם כן תרמוז "ביום עשות ה' אלהים" למלת בראשית כמו שאמרנו