|
תלמוד ירושלמי סדר טהרה נידה
מסכת נידה פרק א
דף ב, ב פרק א הלכה ב גמרא מה חמית מימר בשראה דעתו כהדא דתני ארבע נשים שאמרו חכמים דיין שעתן כתמן טמא למפרע חוץ מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות מפני שאין לה כתמין דברי רבי מאיר וחכמים אומרים ארבע נשים שאמרו חכמים דיין שעתן כתמן טמא למפרע אבל תינוקת שהגיע זמנה לראות כתמה כראייתה מה ראייתה דייה שעתה אף כתמה דייה שעתה אמר רבי ינאי מפני ששירפה מצוי ומה אם זה ששירפה מצוי את אמר דייה שעתה אלו שאין שירפן מצוי לא כל שכן מיכן שראה דעתו:
דף ב, ב פרק א הלכה ג משנה אי זו היא בתולה כל שלא ראת דם כל ימיה אף ע"פ נשואה מעובר' משיודע עוברה מיניקה משתגמול את בנה נתנה בנה למיניקה וגמלתו או מת רבי מאיר אומר מטמאה מעת לעת וחכמים אומרים דייה שעתה:
דף ב, ב פרק א הלכה ג גמרא כן היא מתניתא כל שלא ראת דם נידה מימיה ואף על פי נשואה בתולה לדמים אמרו אבל לא בתולה לבתולים. פעמים שהיא בתולה לדמים ואינה בתולה לבתולים פעמים שהיא בתולה לבתולים ואינה בתולה לדמים בתולה לדמים בשראת ואחר כך נישאת בתולה לבתולים בשנישאת ואח"כ ראת. תני שלש בתולות הן בתולת אדם בתולת שקמה ובתולת הארץ בתולת אדם כל שלא נבעלה מימיה בתולת שקמה כל שלא נקצצה מימיה בתולת הארץ כל שלא נחרץ בה מימיה רבן שמעון בן גמליאל אומר כל שאין בה חרץ ואפילו נישאת ואפילו עיבירה ואפילו מיניקה ואפילו שופעת כל שבעה לזכר וכל ארבעה עשר לנקיבה. וקסמא בידיה בשעת שהוא זכר שבעה ובשעה שהיא נקיבה י"ד והיא שהפסיקה דם טוהר כהדא דתני הפסיקה דם טהור ולא ראת ואח"כ ראת ובא מעשה לפני חכמים ואמרו דייה שעתה. על דעתיה דרב דהוא אמר מעיין אחד הוא אלא שהתורה טיהרה אותו ניחא על דעתיה דרבי ינאי דו אמר מעיין אחד הוא אלא שהוא משתנה יאות על דעתיה דלוי דהוא אמר שני מעינות הן אפילו לא הפסיקה דם טוהר תהא דייה שעתה א"ר מנא טעמא דלוי שמתוך שהיא מתרגלת בדמים טהורין היא מתרגלת בדמים טמאין א"ר יוסי בי רבי בון
|