| |
תלמוד ירושלמי  סדר נזיקין סנהדרין
מסכת סנהדרין פרק ז
דף לו, א פרק ז הלכה ז גמרא מה ראה רבי ישמעאל ורבי עקיבה ליחלק בזכר ובבהמה ובשאר כל העריות לא נחלקו אמר ליה שבכל העריות כתוב בהן שאר בשר ואילו אין כתוב בהן שאר בשר. התיבון הרי נדה אין כתיב בה שאר בשר ונחלקו עליה. ר' ירמיה בשם ר' אבהו מכיון דכתיב קריבה קריבה כמי שכולהם כאן וכולהם כאן. ר' חייה בר אדא בשם רבי חנינא ואל אשה בנדת טומאתה לא תקרב לגלות ערותה א"ר יוסי בי ר' בון היא בל תקרב היא בל תגלה. אזהרה לאשה המביאה את הבהמה עליה מניין ואשה לא תעמד לפני בהמה לרבעה תבל היא. כרת מניין כי כל אשר יעשה מכל התועבות האלה ונכרתו. עונש מניין ואשה אשר תעמד לפני בהמה לרבעה אותה והרגת את האשה ואת הבהמה מות יומתו דמיהם בם. את יליף הריגה מהריגה סקילה מסקילה ודמיהם בם מדמיהם בם. רבי בא בר ממל בעי הגע עצמך שבא עליה שוגג הרי היא נסקלת על ידיו והוא פטור. ר' שמעון בעי הגע עצמך שחרש בשבת הרי הוא נסקל על ידה והיא פטורה. לית לך אלא כהדא דמר ר' שמואל בר רב יצחק כספם וזהבם עשו להם עצבים למען יכרתון אין כתיב כאן אלא למען יכרת. כאינש דמר שחוק טימייה דפלן דאפיק בריה לעבדא בישא:
דף לו, א פרק ז הלכה ח משנה המגדף אינו חייב עד שיפרש את השם אמר רבי יהושע בן קרחה בכל יום דנין את העדים בכינוי יכה יוסי את יוסי נגמר הדין לא היו הורגין בכינוי אלא מוציאין את כל האדם לחוץ ומשיירין את הגדול שבהן ואומר לו אמור מה ששמעתה בפירוש והוא אומר והדיינים עומדין על רגליהם וקורעין ולא מאחין והשני אומר אף אני כמוהו והשלישי אומר אף אני כמוהו:
דף לו, א פרק ז הלכה ח גמרא אזהרה למגדף מניין אלהים לא תקלל כרת מניין איש איש כי יקלל אלהיו ונשא חטאו עונש מניין ונוקב שם ה' מות יומת וכרבי ישמעאל דרבי ישמעאל אמר בדיינים הכתוב מדבר. אם על הדיינים הוא מזהיר לא כל שכן על הכינויים אם על הכינויים הוא
|
