| |
תלמוד ירושלמי  סדר נזיקין סנהדרין
מסכת סנהדרין פרק ז
דף לד, א פרק ז הלכה ו גמרא ואיש אשר ישכב את כלתו וגו'. תניתה הכא תניתה בכריתות. ניחא בכריתות שהוא מביא קרבן וחוזר ומביא קרבן אית לך מימר בסנהדרין שהוא נסקל וחוזר ונסקל. א"ר יודן אבוי דר' מתנייה להתרייה איתאמרת שאם התרו בו משום אשת אב לוקה משום אם לוקה. ויתרו בו משום אשת איש א"ר אבין תיפתר בפנויה. תמן תנינן רבי יהודה אומר אם לא היתה אמו ראויה לאביו אינו חייב אלא אחת הא אם היתה אמו ראויה לאביו חייב שתים. רבי אבהו בשם ר' יוחנן לא נשייא בין שהיתה אמו ראויה לאביו בין שאין אמו ראויה לאביו אינו חייב אלא אחת. טעמא דר' יוחנן אמך היא משום אמו אתה מחייבו ערה את כל הפרשה לאם. ר' בון בר חייה בעא קומי ר' זעירא מה ראה ר' יוחנן לתפוש את האם ולהניח אשת האב א"ל דהוא סבר כר' ישמעאל דר' ישמעאל דרש ערות <אשת> אביך בזכר הכתוב מדבר ואין אביו בכלל הזכר אלא לחייבו שתים דתני הבא על אביו חייב עליו שתים. וניתני שלשים ושבע כריתות בתור'. ר' מנא אמר כל שם זכר אחד ערות אשת אביך באשת אב הכתוב מדבר ערות אמך זו אמו שהיא אשת אביו אמו שאינה אשת אביו מניין אמך היא לא תגלה ערותה. מה עבד לה ר' <ישמעאל> עקיבה פתר לה לאחר מיתה. ולית לרבי <עקיבה> ישמעאל בן ערות אביך היא. לא שנייא בין בחייה בין לאחר מיתה.
|
