| |
תלמוד ירושלמי  סדר נזיקין סנהדרין
מסכת סנהדרין פרק ה
דף כו, א פרק ה הלכה ג גמרא ולא תעשה על אכילתו עשה ולא תעשה על ביעורו. עשה על אכילתו שבעת ימים תאכל עליו מצות לא חמץ. כל לא תעשה שבא מכח עשה עשה הוא. ולא תעשה על אכילתו לא תאכל [עליו] חמץ. עשה על ביעורו שבעת ימים תשביתו שאור מבתיכם. לא תעשה על ביעורו שבעת ימים שאור לא ימצא בבתיכם. הא ר"מ אמר מששה שעות ולמעלן מדבריהן. ששית אסורה משום גדר חמישית למה. משום גדר. ויש גדר לגדר אלא חמישית מתחלפת בשביעית. מחלפה שיטת ר' יהודה תמן אמר אין חמישית מתחלפת בשביעית וכא אמר חמישית מתחלפת בשביעית. א"ר יוסי תמן הדבר מסור לנשים והן עצילות הכא הדבר מסור לבית דין והן זריזין. אמר רבי יוסי בי רבי בון תמן תחילת חמישית סוף שביעית הכא סוף חמישי' תחילת שביעית ותני כן תחילת חמש חמה במזרח וסוף שבע חמה במערב לעולם אין חמה נוטה למערב אלא בסוף שבע:
דף כו, א פרק ה הלכה ד משנה היו מכניסין את השני ובודקין אותו נמצאו דבריהן מכוונין פותחין לזכות אמר אחד מן העדים יש לי ללמד עליו זכות או אחד מן התלמידים יש לי ללמד עליו חובה משתקין אותו אמר אחד מן התלמידים יש לי ללמד עליו זכות מעלין ומושיבין אותו עמהן ולא היה יורד משם כל היום אם יש ממש בדבריו שומעין לו אפילו הוא אמר יש לי ללמד על עצמי זכות שומעין לו ובלבד שיהא ממש בדבריו:
דף כו, א פרק ה הלכה ד גמרא תני אם מצאו לו זכות פטרוהו אם לאו מעבירין דינו ומזדווגין זוגות וממעטין במאכל ולא היו שותין יין ונושאין ונותנין כל הלילה. ולמחר משכימין ובאין וחזני כניסיות מחזרין אחריהן ואומר איש פלוני מחייב הייתי ומחייב אני מזכה הייתי ומזכה אני מחייב הייתי ומזכה אני שומעין לו. מזכה הייתי ומחייב אני למד תחילה. תני טעה אחד מן הדיינין
|
