| |
תלמוד ירושלמי  סדר נזיקין סנהדרין
מסכת סנהדרין פרק ג
דף יח, ב פרק ג הלכה ט גמרא ומניין שלא יהו הדיינין קרובין זה לזה. אמרה תורה הרוג על פי עדים הרוג על פי דיינין מה עדים אין קרובין זה לזה אף דיינין אין קרובין זה לזה. אין לי אלא אבות ובנים שאר קרובין מניין א"ר זעירא ובנים לרבות שאר קרובין. עד כדון כרבי עקיבה כרבי ישמעאל מניין תני רבי שמעאל ושפטו העדה והצילו העדה שלא יהא העדה לא קרובי מכה ולא קרובי מוכה. א"ר יוסי אם אתה אומר כן נמצאת אומר בית דין גואלי הדם מיכן שלא יהו הדיינין קרובי הנידונין ומניין שלא יהו העדים קרובי הנידונין אמרה תורה הרוג ע"פ עדים הרוג על פי דיינין מה הדיינין אינן קרובי הנידונין אף העדים לא יהו קרובי הנידונין. ומניין שלא יהו העדים קרובין זה לזה. הגע עצמך שהוזמו לא מפיהן הן נהרגין בכשירים ולא בפסולים. שנאמר אם לא יגיד ונשא עונות את שמגיד וחבירו משלם ממון צא פסול שאפילו מגיד אין חבירו משלם ממון. בפני בית דין להוציא עד אחד בשאמרו לו הרי את מקובל עלינו כשנים. יכול יהא חייב תלמוד לומר ראה או ידע את שהוא כשר להעיד עדות תורה יצא עד אחד שאין כשר להעידות עדות תורה. שלא בפני ב"ד אם לא יגיד ונשא עונו את שמגיד ומשלם ממון יצא חוץ לב"ד שאפילו מגיד אין חבירו משלם ממון. ומניין לשני עדים הוא ועד אחד הרי כאן שנים וכר' ישמעאל דר' ישמעאל אמר כל מקום שכתוב בתורה עד סתם הרי הוא בכלל שני עדים עד שיודיעך הכתוב שהוא עד אחד. אשכח תני רבי ישמעאל עד אחד מהו לחייב עליו משום שבועת ביטוי. איפשר לומר אחר ראוי לצרפו ולחייבו משום שבועת עדות ואת מחייבו משום שבועת ביטוי. קרוב מהו לחייבו עליו משום שבועת ביטוי
|
