| |
תלמוד ירושלמי  סדר נזיקין סנהדרין
מסכת סנהדרין פרק ב
דף ט, ב פרק ב הלכה א משנה כהן גדול דן ודנין אותו מעיד ומעידין אותו חולץ וחולצין לאשתו ומייבמין לאשתו אבל הוא אינו מייבם מפני שהוא אסור באלמנה מת לו מת אינו יוצא לאחר המיטה אלא הן ניכסין והוא נגלה הן ניגלין והוא נכסה ויוצא עמהן עד פתח העיר דברי רבי מאיר ר' יהודה אומר אינו יוצא מן המקדש שנאמר ומן המקדש לא יצא:
דף ט, ב פרק ב הלכה א גמרא ניחא דן. דנין אותו וימנה ליה אנטלר. הגע עצמך שנפלה לו שבועה. ואנטלר בשבועה דיני ממונות שלו בכמה בשלשה ועשרים. נישמעינה מהדא אין מלך יושב בסנהדרין ולא מלך וכהן גדול יושבין בעיבור. שאין כבוד המלך לישב בשבעה. תא חמי בשבעה אין כבודו ליב לא כל שכן בשלשה. הדא אמרה דיני ממונות שלו בעשרים ושלשה. א"ר לעזר כהן גדול שחטא מלקין אותו ואין מעבירין אותו מגדולתו. א"ר מנא כתיב כי נזר שמן משחת אלהיו אני ה' כביכול מה אני בקדושתי אף אהרן בקדושתו. ר' חנינה כתובא ר' אחא בשם ריש לקיש כהן גדול שחטא מקלין אותו. אין תימר בעשרים ושלשה נמצאת עלייתו ירידתו. וריש לקיש אמר נשיא שחטא מלקין אותו בב"ד של שלשה. מה מחזרן ליה א"ר חגיי משה אין מחזרין ליה די קטל לון. שמע ר' יודן נשייא וכעס שלח גנתן למיתפוס לריש לקיש טרפון. ערק לדא מוגדלא ואית דמרין להדא כפר יטיא. למחר סלק ר' יוחנן לבית וועדא וסלק רבי יודן נשיא לבית וועדא. א"ל למה לית מרי אמר לון מילא דאורייא. שרי טפח בחדא ידיה א"ל ובחדא טפחין אלא א"ל לא ולא בן לקיש לא.
|
