| |
תלמוד ירושלמי  סדר נזיקין שבועות
מסכת שבועות פרק ו
דף כח, ב פרק ו הלכה א גמרא מחייבין אותו קרקע שנייא היא שאין נשבעין בקרקעות. והרי שנים מחייבין אותו קנס שנייא היא שאין נשבעין בקנס. והרי שנים מחייבין אותו פרוטה וכן היא דתנינן שבועת הדיינין הטענה שתי כסף וההודייה שוה פרוטה. מתני' בשנשבע מפיו מה דמר רבי שמואל בנשבע מפי אחרים. רב חסדא וחבורתיה פליגי שבועת הדיינין כל שבועת הדיינין. לא שנייה בין מפיו בין מפי אחרים לעולם אינו חייב עד שתהא הטענה וההודייה שוה פרוטה. רבי יוחנן אמר הטעון לחבירו טענת גנב אינו חייב עד שיודה מקצת וכל חברוי פליגין עלוי. מה מקיימין כל חברוי כי הוא זה בטוענו ממון. אם טוענו ממון בדא ישלם שנים לרעהו. ועירובי פרשיו' יש כאן. א"ר זירא אינו חייב עד שיהא בכפירה שתי כסף חוץ מההודייה אתיא כחברוי דרבי יוחנן מנה לי בידך אין לך בידי פטור. אפי' כמה לי בידך אין לך בידי פטור. אלא כיני מנה לי בידך אין לך בידי אלא פרוטה חייב. רב ורבי יוחנן תרויהון אמרין והוא שהלווהו בעדים אבל אם הלווהו שלא בעדים יכיל מימר ליה הלויתני ונתתי לך מחצה. אמר רבי יודן
|
