| |
תלמוד ירושלמי  סדר נזיקין שבועות
מסכת שבועות פרק ה
דף כג, ב פרק ה הלכה א גמרא הפקיד להם שוה פרוטה לא נמצא מביא קרבן על חצי פרוטה. ומה כא אילו נשבע ונשבע ונשבע שמא אינו מביא קרבן על חצי פרוטה. תמן כל שבועה חלה על שוה פרוטה הכא אין שבועה חלה על שוה פרוטה. רבי לא ורבי יוחנן וריש לקיש תריהון אמרין לית כאן עדים כמי שיצא וידויו בשבעה למה משום שמצוין למות ושטר אינו מצוי לאבד הוי לית טעמא אלא משום שמצוין לשבח עדותן. תמן תנינן איכן שורי אמר לו אבד משביעך אני ואמר אמן ועדים מעידין אותו שאכלו משלם את הקרן הודה מעצמו משלם קרן וחומש ואשם. מתניתא בשאין יודע בעדים אתא מימר לך ואפי' יודע בעידיו. א"ר יוסי ומתניתא אמרה כן היו שתי כיתי עדים כפרה ראשונה ואח"כ כפרה שנייה שתיהן חייבות. ניחא ראשונה מתחייבת שנייה למה לאו משום שמצוין לשבח עדותן. וכחש בה ולא בו. בן עזאי אומר שלשה אבידות הן ביודע בה ובמוצאיה בה ולא במוצאיה לא בה ולא במוצאיה. ר' חוניה בשם רבי ירמיה כולהון לפטור. רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוסי לית כן. רבי יוסי בעי ויהא כן הפטור.
|
