| |
תלמוד ירושלמי  סדר נזיקין שבועות
מסכת שבועות פרק ג
דף יב, ב פרק ג הלכה א גמרא כל שהוא אכילה פתר לה כר' עקיבה דאמר כל שהוא אכילה. מה מפקה מביניהן שבועה שאוכל ככר זו ואכלה חסר כל שהוא על דעתיה דר' עקיבה חייב על דעתיה דרבנין פטור. שלא אוכל ככר זה ואכלה חסר כל שהוא על דעתיה דרבי עקיבה פטור על דעתין דרבנין חייב. אף בשבועת ביטוי כן שבועה אשתי נהנית לי אם אוכל ככר זו ואכלה חסר כלש הוא על דעתיה דרבי עקיבה אשתו אסורה על דעתיה דרבנין אשתו מותרת. שלא אוכל ככר זו ואכלה חסר כל שהוא על דעתיה דרבי עקיבה אשתו מותרת על דעתיה דרבנין אשתו אסורה. אוף בנכסין כן שבועת נכסיי עלי אם אוכל ככר זו ואכל חסר כל שהוא על דעתיה דרבי עקיבה אסורין על דעתיה דרבנין נכסים מותרין. שלא אוכל ככר זו ואכל חסר כל שהוא על דעתיה דר"ע נכסיו מותרין על דעתיה דרבנין אסורין. והרי המגדף מביא קרבן. חברייא אמרי בשם ריש לקיש בשיטתו השיבוהו. בשוטתך שאתה אומר אין המגדף מעשה איכן מצינו במדבר ומביא קרבן שזה מדבר ומביא קרבן. ר' בא קרתיגנאה בעי מחלפה שיטת ריש לקיש תמן מר לרבי עקיבה אין המגדף מעשה והכא מר מגדף מעשה כרבי עקיבה. רבי לא בשם ריש לקיש תרין תניין אינון על דעתיה דרבי עקיבה חד אמר אין המגדף מעשה וחד אמר המגדף מעשה:
דף יב, ב פרק ג הלכה ב משנה שבועה שלא אוכל ואכל ושתה אינו חייב אלא אחת שבועה שלא אוכל ושאל אשתה ואכל ושתה חייב שתים:
דף יב, ב פרק ג הלכה ב גמרא שתייה בכלל אכילה ולא אכילה בכלל שתייה. רבי יונה שמע כולהון מיכא. על כן אמרתי לבני ישראל כל נפש מכם לא תאכל דם מה נן קיימין אם בדם שקרש התני דם שקרש אינו לא אוכל ולא משקה
|
