| |
תלמוד ירושלמי  סדר נזיקין שבועות
מסכת שבועות פרק א
דף ג, א פרק א הלכה א גמרא ותייא כיי דמר ר' חנינה לשני מלכים ושני איפרכין מלכו של זה גדול ממלכו של זה ואיפרכו של זה מאיפרכו של זה. ואין איפרכו של זה גדול ממלכו של זה. שמואל אמר לשני מלכים ושני שגריריהן מלכו של זה גדול ממלכו של זה ושגרירו של זה משל זה. ואין שגרירו של זה גדול ממלכו של זה. רבי חנינא בשם רב אחא בר אחווא מלך ורב חיליה וארקבטא וריש גלותא. א"ר לעזר בי רבי יוסי קומי ר' יוסי מתניתא אמרה שאינן זה למעלה מזה. אם השאת שכהה מן הכהה שלה טהור יש לה מראה שני. בהרת שכהה מן הכהה שלה טמא לא כל שכן שיהא לה מראה שני א"ל חמי מה מר שני יש לה שלישי לא כל שכן. ומה חמית מימר בהרת שכהה מן הכהה שלה טמא זו שאת מונה של שאת כקרום ביצה. שאת זו שאת. בהרת זו בהרת. ספחת שני לבהרת ומראה עמוק שני לשאת. מה לשון שאת מוגבהת. כמראה הצל גובה ממראה חמה. מה לשון עמוק עמוקה ממראה חמה שהיא עמוקה ממראה הצל. מה לשון ספחת טפילה. שנאמר ספחיני נא אל אחת הכהונות וגו'. א"ר לעזר דו דברי ר' ישמעאל ורבי עקיבה אבל דברי חכמים שאת ובהרת אחת. ספחת שנייה לזה ולזה. מתניתא אמרה כן נעשית מספחת שאת אין מספחת עזה:
דף ג, א פרק א הלכה ב משנה כל שיש בה ידיעה בתחילה וידיעה בסוף והעלם בנתיים
|
