| |
תלמוד ירושלמי  סדר נזיקין בבא בתרא
מסכת בבא בתרא פרק ח
דף כד, ב פרק ח הלכה ה גמרא רבי יוסטיני הוה ליה עובדא קומי רבנן וחייבוניה קם קומי ריש לקיש אמר זיל חות לניכסך. ר' ירמיה בעא קומי ר' זירא אמר רב בסוף הוא זכה בהן א"ר יוחנן הלכה כר' יוחנן בן ברוקה. אמר ריש לקיש איזיל חות לניכסך. מאן אינון רבנן רבנן דר' יוסטני. וירש אותה יכול כשם שהוא יורשה כך היא יורשתו ת"ל אותה הוא יורשה היא אינה יורשתו. א"ר יוחנן דברי חכמים אביה יורשה אחיה יורשים אותה התיב ר' בא בר ממל אם אומר את שאין יורשת אשה דבר תורה מעתה יירש את ארוסתו. כמה דתימר מן הקרובה לא גרושה ודכוותה הקרובה לא ארוסה. התיב רב המנונא אם אומר את שאין אשה יורשת דבר תורה מעתה יירש הבעל בראוי כבמוחזק אמר רבי יוסי כך שנה רבי אין הבעל נוטל בראוי כבמוחזק. אמר רבי יוסי בי רבי בון הרי בכור הרי ירושתו תורה ואינו יורש בראוי כבמוחזק. אמר רבי יצחק וילין דכתבין אין מיתת דלא בנין כל דלה יחזור לאביה תנאי ממון הוא ותנאו קיים. ושגוב הוליד את יאיר וגו' וכי מניין היו ליאיר ערים בהר הגלעד אלא שנשא אשה מבנות מנשה ומתה וירשה. אם אומר את שאין ירושת אשה דבר תורה נימר ויהי לשגוב אלא ויהי לו ליאיר. ודכוותה ואלעזר בן אהרן מת וכי מניין היו לו לפינחס בהר אפרים אלא שנשא אשה מבנות אפרים וירשה. אם אומר את שאין ירושת אשה דבר תורה נימר ויהיה לאלעזר אלא ויהי לפינחס:
דף כד, ב פרק ח הלכה ו משנה הכותב נכסיו לאחרים והניח את בניו מה שעשה עשוי אבל אין רוח חכמים נוחה הימנו רבן שמעון בן גמליאל אומר אם לא היו בניו נוהגין כשורה זכור לטוב:
דף כד, ב פרק ח הלכה ו גמרא א"ר בא בר ממל הכותב נכסיו לאחרים והניח את בניו עליו הוא אומ' ותהי עוונותם על עצמותם. כהדא חד בר נש אפקד ניכסיי גבי ר' בא בר ממל א"ל אין הויין בנוי דהנייה הב לון פלגא וסב פלגא אתון בנוי ונסבין פלגא. בתר יומין אתון בעיין מיעור עימיה אמר לון לא אמר לי אבוכון אלא אי הוין בניי דהנייה הב לון פלגא וסב פלגא. כדון אתון קקו פדיפטי הבו לי מה דיהבית לכון:
|
