| |
תלמוד ירושלמי  סדר נזיקין בבא בתרא
מסכת בבא בתרא פרק ה
דף יז, ב פרק ה הלכה ד משנה רעות ונמצאו רעות יפות ונמצאו יפות אין אחד מהן יכול לחזור בו שחמתי' ונמצאת לבנה לבנה ונמצאת שחמתית עצים של זית ונמצאו של שקמה של שקמה ונמצאו של זית יין ונמצא חומץ חומץ ונמצא יין שניהן יכולין לחזור בהן המוכר פירות לחבירו משך ולא מדד קנה מדד ולא משך לא קנה אם היה פיקח שוכר את מקומן הלוקח פשתן מחבירו הרי זה לא קנה עד שיטלטלנו ממקום למקום ואם היה במחובר לקרקע ותלש כל שהוא קנה המוכר יין ושמן לחבירו והוקרו או שהוזלו עד שלא נתמלאת המידה למוכר משנתמלאת המידה ללוקח היה סרסור ביניהן נשברה החבית נשברה לסרסור חייב להטיף לו שלש טיפין הרכינה ומיצת הרי זה של מוכר והחנווני אינו חייב להטיף לו שלש טיפין רבי יהודה אומר בלילי שבת עם חשיכה פטור:
דף יז, ב פרק ה הלכה ד גמרא והיכי אם בשהיתה המידה למוכר חזקה למוכר אם היתה ללוקח חזקה ללוקח. ר' יהודה בשם שמואל ר' לא בשם ר' יהודה ברבי כיני מתני' כשהיתה המדה לאדם אחר. תני ר' יודה אומר לילי שבת עם חשיכה פטור מפני שהוא רשות וחכמים אומרים בין כך ובין כך חייב. מאי טעמא אמר ר' יודן אם שכיר הוא בא בשכרו:
דף יז, ב פרק ה הלכה ה משנה השולח את בנו אצל החנווני ומדד לו באיסר שמן ונתן לו את האיסר שבר את הצלוחית ואיבד את האיסר החנווני חייב ורבי יהודה פוטר שעל מנת כן שילחו ומודין חכמים לר' יהודה בזמן שהצלוחית ביד התינוק ומדד החנווני לתוכה החנווני פטור הסיטון מקנח מידותיו לשלשים יום ובעל הבית אחת לשנים עשר חדש ר"ש בן גמליאל אומר חילוף הדברים החנווני מקנח את מידותיו פעמים בשבת וממחה את מקלותיו פעם אחת בשבת ומקנח מאזנים על כל משקל ומשקל אמר רבן שמעון בן גמליאל במה דברים אמורים בלח אבל ביבש אינו צריך וחייב להכריע לו טפח
|
