| |
תלמוד ירושלמי  סדר נזיקין בבא בתרא
מסכת בבא בתרא פרק ב
דף ז, א פרק ב הלכה י משנה מרחיקין את האילן מן הבור עשרים וחמש אמה והחרוב והשקמה חמשים אמה בין מלמעלן בין מן הצד אם הבור קדם קוצץ ונותן דמים ואם האילן קדם לא יקוץ ספק זה קדם וזה קדם לא יקוץ רבי יוסי אומר אע"פ שהבור קדם את האילן לא יקוץ שזה חופר בתוך שלו וזה נוטע בתוך שלו. לא לטע אדם אילן סמוך לשדה חבירו אלא אם כן הרחיק ממנו ארבעה אמות אחד גפנים ואחד כל האילנות היה גדר בנתיים זה סומך לגדר וזה סומך לגדר היו שרשיו יוצאין לתוך שדה חבירו מעמיק שלשה טפחים כדי שלא יעכב את המחרישה היה חופר בור ושיח ומערה קוצץ ויורד והעצים שלו:
דף ז, א פרק ב הלכה י גמרא רבי יעקב בר אידי בשם רבי יהושע בן לוי טעמון דרבנין מפני שיישוב העולם בבורות. שמעון בר ווה אמר בשם רבי יוחנן כך משיב ר' יוסי לחכמים כמה דאית לכון יישוב העולם בבכורות אוף אנא אית לי יישוב העולם באילנות. אמר רבי יוסי ויאות אמר שאם אומר שרשין עיקר הן לביכורים לא היה אדם יכול להביא ביכורים מעולם מפני ששרשין של זה יוצאין לתוך שרשיו של זה ושל זה בשל זה. לפום כן א"ר יסא בשם רבי יוחנן אין שרשיו לענין ביכורים כלום:
דף ז, א פרק ב הלכה יא משנה אילן שהוא נוטה לתוך שדה חבירו קוצץ מלא מרדע ע"ג המחרישה החרוב והשקמה כנגד המשקולת בית השלחין וכל האילן כנגד המשקולת אבא שאול אומר כל אילן סרק כנגד המשקולת אילן שהוא נוטה לר"ה קוצץ כדי שיהא הגמל עובר ברוכבו ר' יהודה אומר טעון פשתן או זמורות ר' שמעון אומר כל האילן כנגד המשקולת מפני הטומאה:
|
