| |
תלמוד ירושלמי  סדר נזיקין בבא מציעא
מסכת בבא מציעא פרק ה
דף כג, ב פרק ה הלכה ו גמרא ותימה אנא איך רבנן פליגי בין פוסק לפירות בין פוסק למעות בין מלוה לפירות. א"ר ירמיה במלוה אית פליגו אבל בפונדק כל עמא מודו שאסור. אמר ר' יוסה בפיסוק אית פלגון אבל במלוה כל עמא מודה שמותר. דבי ר' ינאי אמרי פוסקין על השחת רבי יוסי בן חנינה אומר אף על חלות דבש. ר' יוחנן אומר כל העיירות הסמוכות לטיבריא כיון שיצא שער של טיבריא פוסקין: היה הוא תחילה לקוצרין פוסק עמו על הגדיש כו'. רב אמר מחוסר מעשה אחד פוסק מחוסר מכה מעשים אינו פוסק. רבי יוחנן וריש לקיש תריהון אמרין אפילו מחוסר כמה מעשים פוסק. והא מתניתא פליגא על רב הנה הוא תחילה לקוצרין כו' אבא בר זמינא יהב חד דינר לקפילה ונסב מיניה בשעה זלילה דכל שתא ולא מודי רב רבי חייה רובה הוה ליה כיתן אתו חמרייא מיזבנה מיניה. אמר לון לית בדעתי מזבנתיה כדון אלא בפוריא אמרו ליה זבנה לן כדין מה דאת עתיד מיזבנתיה בפוריא. אתא שאל לרבי א"ל אסור. נפק קבעה במתניתא ותני כן היה חייב לו מעות ובא ליטול ממנו בגורן ואמר לו עשם עלי כשער שבשוק ואני אעלה לך כל שנים עשר חדש
|
