| |
תלמוד ירושלמי  סדר נזיקין בבא מציעא
מסכת בבא מציעא פרק ג
דף יג, א פרק ג הלכה ז משנה לבנו ולבתו הקטנים ונעל בפניהם שלא כראוי חייב שלא שמר כדרך השומרין ואם שמר כדרך השומרין פטור:
דף יג, א פרק ג הלכה ז גמרא א"ר יוסי ותשמע מינה בר נש דיהב לחבריה פליטורין בשוקא מסרן לבנו ובתו הקטנים נגנבו או אבדו פטור מלשלם שאני אומר לא על דעת פליטורין בשוק. מתי אמרו שומר חנם נשבע ויוצא בזמן ששימר כדרך השומרין נעל כראוי קשר כראוי נתנן באפונדתו צררן בסדינו והשליכן לפניו נתנן בשידה ובתיבה ובמגדל נגנבו או אבדו חייב בשבועה ופטור מלשלם. ואם יש עדים שעשה כן אף משבועה פטור. נעל שלא כראוי קשר שלא כראוי הפשילן לאחוריו נתנן בראש גגו ונגנבו חייב לשלם. נתנן במקום שנוהג ליתן שלו אם היה ראוי לשמירה פטור ואי לא חייב:
דף יג, א פרק ג הלכה ח משנה המפקיד מעות אצל השולחני אם צרורין לא ישתמש בהן לפיכך אם אבדו אינו חיי' באחריותן ואם מותרין ישתמש בהן לפיכך אם אבדו חייב באחריותן אצל בעל הבית בין כך ובין כך לא ישתמש בהן החנווני כבעל הבית דברי ר"מ רבי יהודה אומר כשולחני:
דף יג, א פרק ג הלכה ח גמרא ר"ה אמר רבי ירמיה בעי מה צרורין בחותם או צרורין שלא בחותם. אין תימר בחותם שלא בחותם מותר אין תימר שלא בחותם כל שכן בחותם:
דף יג, א פרק ג הלכה ט משנה השולח יד בפקדון ב"ש אומרים ילקה בחסר ויתר ובית הלל אומרים כשעת הוצאה ורבי עקיבה אומר כשעת התביעה החושב לשלוח יד בפקדון ב"ש מחייבין ובית הלל אומרים אינו חייב עד שעשה שישלח יד כיצד היטה את החבית ונטל ממנה רביעית ונשברה אינו משלם אלא רביעית הגביה ונטל ממנה רביעית ונשברה משלם את הכל:
דף יג, א פרק ג הלכה ט גמרא כיני מתניתא כשעת תביעתו בבית דין. ר' ירמיה בשם רב הלכה כרבי עקיבה אפילו ב"ה חלוקין עליו. ר' בון בר חייה מעשה הוה והורה רבי כר' עקיבה אמר רב הושעיה בשאין עדים אבל אם יש עדים כל עמא מודיי על הדא דר' עקיבה. אתא עובדא קומי ר' נסא והורי כר' עקיבה. ומה טעמא דב"ש על כל דבר פשע מה מקיימין בית הלל על כל דבר פשע
|
