| |
תלמוד ירושלמי  סדר נזיקין בבא מציעא
מסכת בבא מציעא פרק ב
דף ט, ב פרק ב הלכה י גמרא בכל אתר את מר מצות עשה קודמת למצות לא תעשה וכא את אמר אין מצות עשה קודמת למצות לא תעשה. שנייא היא שהוא ואביו חייבין בכבוד המקום. תני רובץ ולא רבצן וחזר תני פורק עמו אפילו מאה פעמים ביום. הן דתימר רובץ ולא רבצן בההוא דמפיל גרמיה והן דתימר פורק עמו אפילו מאה פעמים בההוא דאניס. כי תפגע יכול פגיעה ממש ת"ל כי תראה אי כי תראה יכול אפילו רחוק מאה מיל תלמוד לומר כי תפגע. הא כיצד שיערו חכמים אחד משבעה ומחצה במיל וזהו ריס. עזוב תעזוב זו פריקה הקם תקים זו טעינה. רבי שמעון בן יוחי אומר כשם שפורקו מן התורה כך טוענו מן התורה. חמור ישראל ומשאוי של עכו"ם דברי הכל פורק וטוען. חמור עכו"ם ומשאוי של ישראל כדברי חכמים לא פורק ולא טוען כדברי ר' שמעון פורק לא טוען:
דף ט, ב פרק ב הלכה יא משנה אבידתו ואבידת אביו שלו קודמת אבידתו ואבידת רבו שלו קודמת אבידת אביו ואבידת רבו של רבו קודמת לשל אביו שאביו הביאו לחיי העה"ז ורבו שלימדו חכמה הביאו לחיי העה"ב אם היה אביו שקול כנגד רבו אבידת אביו קודמת היה אביו ורבו נושאין משאוי מניח את של רבו ואח"כ מניח את של אביו היה אביו ורבו בבית השבי פודה את רבו ואח"כ פודה את אביו אבל אם היה אביו תלמיד חכם פודה את אביו ואחר כך פודה את רבו:
דף ט, ב פרק ב הלכה יא גמרא תני אי זהו רבו שלימדו חכמה כל שפתח לו תחילה. דברי ר' מאיר רבי יודן אומר כל שרוב תלמודו ממנו רבי יוסי אומר כל שהאיר עיניו במשנתו. רב כרבי מאיר ורבי יוחנן כרבי יודה שמואל כר' יוסי. רב כרבי מאיר חד בר נש פתח פומיה דרב ושמע דדמך ובזע עלוי. ר' יוחנן כרבי יודה רבי יוחנן הוה סליק מטיבריה לציפורי חמא חד בר נש
|
