| |
תלמוד ירושלמי  סדר נזיקין בבא קמא
מסכת בבא קמא פרק ה
דף כה, א פרק ה הלכה ו משנה שהוא כדי להמית עד עשרה טפחים אף כל דבר שהוא כדי להמית עד עשרה טפחים היו פחותין מעשרה טפחים ונפל לתוכו שור או חמור ומת פטור ואם הוזק בו חייב החופר בור ברשות היחיד ופתחו לר"ה בר"ה ופתחו לרשות היחיד ברה"י ופתחו לרה"י אחר חייב:
דף כה, א פרק ה הלכה ו גמרא כתיב כי יפתח איש בור וכי יכרה איש בור אחד בור לנזקין ואחד בור למיתה. א"ר יצחק אחד בור של מיתה ואחד בור לנזקין שניהן ממקרא אחד נתרבו. וכשהוא בא לבור של מיתה את מר פטור על הכלים וכשהוא בא לבור של נזקין את מר חייב על הכלים. אין לי אלא בשחפר לקח ירש ניתן לו במתנה מניין שנאמר או כי יכרה איש בור. וכי יש לו רשות להפקיר נזקיו ברשות הרבים אמר רבי יוסי בי ר' בון תיפתר כר' יוסי בי רבי יהודה דאמר שלשה דברים שהן סמוכין לרשות כרשות. ר' מנא בעי מהו שיעשה את העומק כגובה. והיכי דמי אין בהוא דאתי מן עיל חמי ליה. אלא בההוא דאתי מן לרע:
דף כה, א פרק ה הלכה ז משנה בור של שני שותפין ועבר עליו הראשון ולא כיסהו השני ולא כיסהו השני חייב כיסהו הראשון ובא השני וגילהו השני חייב כיסהו הראשון ובא השני ומצאו מגולה ולא כיסהו השני חייב כיסהו כראוי ונפל לתוכו שור או חמור ומת פטור לא כיסהו כראוי ונפל לתוכו שור או חמור ומת חייב נפל לפניו מקול הכרייה חייב לאחריו מקול הכרייה פטור נפל לתוכו שור וכליו ונשתברו חמור וכליו ונתקרעו חייב על הבהמה ופטור על הכלים נפל לתוכו
|
