| |
תלמוד ירושלמי  סדר נזיקין בבא קמא
מסכת בבא קמא פרק ה
דף כד, א פרק ה הלכה ב משנה הקדר שהכניס קדירותיו לחצר בעל הבית שלא ברשות שברתן בהמתו של בעל הבית פטור ואם הוזקה בהן בעל הקדרות חייב ואם הכניס ברשות בעל החצר חייב:
דף כד, א פרק ה הלכה ב גמרא הכניס קדירותיו לחצר בעל הבית שלא ברשות ובא שור ממקום אחר ושברן פטור הוזק בהן פטור. הדא אמרה הקרן פטורה בחצר שאינה של שניהן:
דף כד, א פרק ה הלכה ג משנה הכניס פירותיו לחצר בעל הבית שלא ברשות אכלתן בהמתו של בעל הבית פטור ואם הוזקה בהן בעל הפירות חייב ואם הכניס ברשות בעל החצר חייב:
דף כד, א פרק ה הלכה ג גמרא הכניס פירותיו לחצר בעל הבית שלא ברשות ובא שור ממקום אחר ואכלן פטור הוזק בהן פטור. הדא אמרה שהשן פטורה בחצר שאינה לשניהן:
דף כד, א פרק ה הלכה ד משנה הכניס שורו לחצר בעל הבית שלא ברשות נגחוש ורו של בעל הבית או שנשכו כלבו של בעל הבית פטור נגח הוא לשורו של בעל הבית חייב נפל לבור והבאיש את מימיו חייב היה אביו או בנו לתוכו משלם את הכופר ואם הכניס ברשות בעל החצר חייב רבי אומר בכולן עד שיקבל בעל הבית לשמור:
דף כד, א פרק ה הלכה ד גמרא הכניס שור לחצר בעל הבית שלא ברשות ובא שור ממקום אחר נגח נגף נשך רבץ בעט משלם נזק שלם דברי רבי מאיר וחכמים אומרים על השן ועל הרגל חייב על הנגיחה על הנגיפה ועל הנשיכה ועל הרביצה ועלה בעיטה ועל הדחייה תם משלם חצי נזק מועד משלם נזק שלם מן העלייה. רב יהודה בשם שמואל הלכה כרבי רב זעירא אמר הכלה כרבי. אמר ר' ירמיה הכל מודין בבית שהוא אומר לו הכנס ואני משמרו הכל מודין בשדה שאומר לו הכניסהו ושמרהו מה פליגין בחצר ר' אומר חצר כשדה וחכמים אומרים חצר כבית. תמן תנינן המגדיש בתוך שדה חבירו שלא ברשות. גדישים בשדה ככלים בבית. א"ר יוסי בי רבי בון תיפתר בהיא דאית לה מסגר:
|
