| |
תלמוד ירושלמי  סדר נזיקין בבא קמא
מסכת בבא קמא פרק ד
דף כב, א פרק ד הלכה ה גמרא מאי כדון כיי דמר רבי שמואל בר רב יצחק בתחילה אינו מדבר אלא בתם כו'. ומניין לניזקי העבד תלמוד לומר או בן יגח או בת יגח. ואם עבד וגו' רבי חייה בר ווא ורבי שמואל בר רב יצחק חד אמר לא תהא תוספת יתירה על העיקר וחרנה אמר משלם לו כל נזקו:
דף כב, א פרק ד הלכה ו משנה שור שהיה מתחכך בכותל ונפל על האדם נתכוון להרוג את הבהמה והרג את האדם לעכו"ם והרג את ישראל לנפלים והרג בן קיימא פטור:
דף כב, א פרק ד הלכה ו גמרא ואיש כי יכה כל נפש אדם. להביא את המכה ויש בו כדי להמית. אית תניי תני אין בו כדי להמית. א"ר לא ואפילו יש בו כדי להמית ובא אחר והמית הממית חייב. והמית איש או אשה מה האיש מוריש נזקיו לבניו אף אשה מורשת נזקיה לבניה. ואין הבעל יורש את אשתו. אמר ר"ל כך פירשה ר' הושעיה אבי המשנה בכופר של אחר מיתה שנו. תני המוכר שור לחבירו ונמצא נגחן רב אמר מקח טעות הוא ושמואל אמר יכיל הוא מימר ליה לשחיטה מכרתיו לך ונתן פדיון נפשו. אית תניי תני נפש מזיק אית תניי תני נפש ניזק. מאן דאמר נפש ניזק
|
