|
תלמוד ירושלמי סדר נזיקין בבא קמא
מסכת בבא קמא פרק ד
דף כא, ב פרק ד הלכה ה גמרא החזיר את המועד לכופר. החזיר את שניהן לניזקין. יכול כשם שהחזירו לנזקין כך החזירו לדמי עבד ת"ל ובעל השור נקי נקי מדמי עבד. א"ר לא בכל אתר את מחמיר בעבד יותר מן הכל שאפילו מוכה שחין נותן שלשים סלע. הייתי אומר אף באביו ובאמו כן תלמוד לומר ובעל השור נקי נקי מדמי וולדות. בכל אתר את מחמיר במועד מתם והכא את מחמיר בתם יותר מבמועד. אלא כיני אנשים שאינן מתכוונין חייבים שוורין שאינן מתכוונין פטורין. הא אם היו מתכוונין יהו חייבין ת"ל ובעל השור נקי נקי מדמי <עבד> [וולדות] ולית כתיב וכי ינצו אנשים אנשים ולא שוורים. א"ר חגיי כיני מתניתא אנשים שאין מתכוונין חייבין שוורים שאין מתכוונין פטורין. הא אם היו מתכוונין יהו חייבין ת"ל ובעל השור נקי נקי מדמי <עבד> [וולדות]. ולית כתיב כי ינצו כי יריבון והלא היא מצות היא מריבה. אי מה להלן במתכוין אף כאן במתכוין. מה כאן בשאינו מתכוין אף להלן בשאינו מתכוין.
|