|
תלמוד ירושלמי סדר נזיקין בבא קמא
מסכת בבא קמא פרק א
דף א, ב פרק א הלכה א משנה במיטב הארץ:
דף א, ב פרק א הלכה א גמרא השור זה הקרן דכתיב וכי יגף שור איש את שור רעהו וגו'. עד כדון בתם במועד מניין. או נודע כי שור נגח הוא וגו'. הבור כי יפתח איש בור וגו' בעל הבור ישלם וגו'. המבעה כי יבער איש שדה או כרם משלחי רגל השור והחמור. וכתיב הסר משובתו והיה לבער זה השן. פרוץ גדירו והיה למרמס זה הרגל. וההבער דכתיב כי תצא אש ומצאה קוצים וגו'. אנן תנינן ארבעה אבות נזיקין. ותני ר' חייא י"ג נזק צער ריפוי שבת ובושת שומר חנם והשואל נושא שכר והשוכר.
|