| |
תלמוד ירושלמי  סדר נשים סוטה
מסכת סוטה פרק ט
דף מו, ב פרק ט הלכה טו גמרא מעתה אסור ללמד את בנו אומנות בגין דכתיב והגית בו יומם ולילה. והתני רבי ישמעאל (דברים ל) ובחרת בחיים זו אומנות. רבי בא בריה דרבי חייה בר בא בשם ר' יוחנן מפני המסורות. רבי אבהו בשם ר' יוחנן מותר לאדם ללמד את בתו יוונית מפני שהיא תכשיט לה. שמע שמעון בר בא ואמר בגין דרבי אבהו בעי מילף ברתיה הוא תלי לה בר' יוחנן. יבוא עלי אם לא שמעתיה מר' יוחנן. מי מתיר את הראשונות. א"ר יוסי בי ר' בון מי שהוא מתיר את אלו הוא מתיר את אילו כהדא ריש גלותא שלח שאל לר' חסדאי מהו הדין דכתיב (יחזקאל כא) כה אמר י"י הסיר המצנפת והרים העטרה. א"ל הוסרה המצנפת הורמה העטרה. שמע ר' יוחנן ואמר הוא חסד ומילוי חסד:
דף מו, ב פרק ט הלכה טז משנה משמת רבן יוחנן בן זכיי בטל זיו החכמה משמת רבן גמליאל הזקן בטל כבוד תורה ומתה טהרה ופרישות משמת ישמעאל בן פאבי בטל זיו הכהונה משמת רבי בטלה ענוה ויראת חטא משמת ר' מאיר בטלו מושלי משלי' משמת ר' עקיבה פסקו הדרשנין משמת בן עזאי פסקו השקדנים משמת בן זומא פסקו התלמידים משת רבי יהושע פסקה טובה מן העולם משמת ר' אלעזר בן עזריה פסק העושר מן החכמים משמת רבן גמליאל בא גוביי ורבו צרות משמת רבי חנינא בן דוסא ויוסי בן קיטונתא פסקה החסידות ולמה נקרא שמו יוסי בן קיטונתא שהיה תמציתן של חסידים רבי פינחס בן יאיר אומר משחרב בית המקדש בושו חברים ובני חורין וחפו ראשם ונדלדלו אנשי מעשה וגברו בעלי זרוע ובעלי לשון ואין דורש ואין מבקש ואין שואל על מי לנו להשען על אבינו שמשמים רבי אליעזר הגדול אומר מיום שחרב בית המקדש שרו חכימיא למיהוי כספריא וספריא כחזנא וחזנא כעמא דארעא ועמא דארעא אזלה ודלדלה ואין שואל ואין מבקש על מי יש להשען על אבינו שבשמים. בעקבות משיחא חוצפא יסגא ויוקר יאמיר הגפן תתן פרייה והיין ביוקר
|
