| |
תלמוד ירושלמי  סדר נשים סוטה
מסכת סוטה פרק ט
דף מג, א פרק ט הלכה ה גמרא תני רבי שמעון בן יוחי הורידו והורידו אף על פי שאין נחל. דהדא רבי שמעון בן יוחי מן אילין דהכא תמן. דאמר רבי יוחנן כל אילין דרבי שמעון בן יוחי מן אילין דהכן אכן יחידין אינון ולא סמכין עליהון. וצריך לערוף בה שנים או רוב שנים. נישמעינה מן הדא דאמר רבי זעירא רב יהודה בשם שמואל עד מקום שהצואר כשר לשחיטה כנגדו העורף כשר למליקה וכן הוא אמר אכן. תמן תנינן יש חורש תלם אחד וחייב עליו משום שמונה לאוין. רבי הושעיה בעי ניתני החורש מקום עריפת' של עגלה הרי תשעה. אמרין חבריא קומי ר' יוסי תיפתר לשעבר. אמר לון מה דאית לה לשעבר כל שכן לבא. מקום גיסתה ותפיסתה הרי אילו אסירין. וכמה היא תפיסתה ד' אמות. ר' אומר אומר אני שתפיסתה חמשים אמה. ר' שמואל בריה דרבי יסוי בי רבי בון אשר לא יעבד בו כלל ולא יזרע פרט כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט. אמר ליה אילו הוה כתיב אשר לא יעבד בו אשר לא יזרע יאות. לית כתיב אלא אשר לא יעבד בו כי הא דמר רבי זעירא אין כאן כלל ופרט אלא ריבויין:
דף מג, א פרק ט הלכה ו משנה זקני אותה העיר רוחצין ידיהם במים במקום עריפתה של עגלה ואומרים (דברים כא) ידינו לא שפכו את הדם הזה וגו' וכי עלה על לבנו שבית דין שופכי דמים הן אלא שלא בא לידינו ופטרנוהו לא ראינוהו והנחנוהו הכהנים אומרים כפר לעמך ישראל אשר פדית י"י ולא היו צריכין לומר ונכפר להם הדם אלא רוח הקודש מבשרתן אימתי שתעשו ככה הדם מתכפר לכם נמצא ההורג עד שלא תיערף העגלה תצא ותרעה בעדר משנערפה תיקבר במקומה שעל ספק באה מתחילתה כיפרה ספיקה והלכה לה נערפה העגלה ואח"כ נמצא ההורג הרי זה ייהרג:
דף מג, א פרק ט הלכה ו גמרא רבנין דהכא פתרין קרייא בהורג. ורבנין דתמן פתרין קרייא בנהרג. רבנין דהכא פתרין קרייא בהורג שלא בא על ידינו ופטרנוהו ולא הרגנוהו ולא ראינוהו והנחנוהו ועימעמנו על דינו. ורבנין דתמן פתרין קרייא בנהרג לא בא על ידינו ופטרנוהו בלא הלוייה. ולא ראינוהו והנחנוהו בלא פרנסה. והזקנים רוחצין את ידיהן במים על מקום עריפתה של עגלה. ואומרים ידינו לא שפכו אתה דם הזה וגו'. והכהנים אומרים כפר לעמך ישראל ורוח הקודש אומרת ונכפר להם הדם. שלשה מקריות נאמרו בענין אחד מה שאמר זה לא אמר זה ומה שאמר זה לא אמר זה.
|
