| |
תלמוד ירושלמי  סדר נשים סוטה
מסכת סוטה פרק ו
דף כח, א פרק ו הלכה ג גמרא ואפי' כאהן תנא אתייא היא. דתני רבי יוסי בי רבי יהודה אומר משום רבי לעזר מקנא לה על פי עד אחד או על פי עצמו. ומשקה על פי שנים:
דף כח, א פרק ו הלכה ד משנה עד אומר ניטמאת ועד אומר לא ניטמאת אשה אומרת ניטמאת ואשה אומרת לא ניטמאת היתה שותה עד אומר ניטמאת ועדים שנים אומרים לא ניטמאת היתה שותה שנים אומרים נטמאת ואחד אומר לא ניטמאת לא היתה שותה:
דף כח, א פרק ו הלכה ד גמרא גידול בר מיניימין בשם רב כל מקום שהכשירו עדות האשה באיש האיש מכחיש את האשה והאשה מכחשת את האיש. ניתני עד אחד אמר ניטמאת ואשה אמרה לא ניטמית. אשה אמרה ניטמית. ועד אמר לא ניטמאת. תניי דבית רבי כן תני בשם רבי נחמיה הולכין אחר רוב עדות. היך עבידה שתי נשים ואשה אחת עשו אותה כשני עדים ועד אחד. הדא דתימר באשה ונשים. אבל אם היו מאה נשים ועד אחד כעד בעד אינון. רב אדא בר אחוה אמר עד אחד נאמן לטמותה. אין עד אחד נאמן להפסידה מכתובתה. אמר רב חסדא מה טעם אמרו עד אחד נאמן לטמותה מפני שרגלים לדבר. שמעון בר בא בשם רבי יוחנן כאן לא היתה שותה ובעגלה ערופה היו עורפין. רב אמר היתה שותה.
|
