| |
תלמוד ירושלמי  סדר נשים סוטה
מסכת סוטה פרק ה
דף כה, א פרק ה הלכה ד גמרא כהדין פסוק' משה אמר אשירה והן עונין אחריו אשירה לי"י כי גאה גאה סוס ורוכבו רמה ביום. משה אמר עזי וזמרת. והן עונין אחריו עזו וזמרת יה. כתיב (שופטים ה) בפרוע פרעות בישראל בהתנדב עם אתנדבו ראשי עם. שהקב"ה עושה להן ניסים יהו אומרים שירה. התיבון הרי גאולת מצרים. שנייא היא שהיא תחילת גאולתן. התיבון הרי גאולת מרדכי ואסתר שנייא היא שהיו בחוצה לארץ. ואית דבעי מימר מרדכי ואסתר משונאיהן נגאלו. לא נגאלו מן המלכות:
דף כה, א פרק ה הלכה ה משנה בו ביום דרש ר' יהושע בן הורקנוס שלא עבד איוב את המקום אלא מאהבה שנאמר (איוב יג) הן יקטלנו לו אייחל עדיין הדבר שקול לו אני מצפה או איני מצפה לו ת"ל (איוב כז) עד אגוע לא אסיר תומתי ממנו לימד שמאהבה עשה:
דף כה, א פרק ה הלכה ה גמרא תני בשם ר' יהודה (איוב כז) חי אל הסיר משפטי ושדי המיר נפשי. שאין אדם נודר בחייו של מלך אלא אם כן אוהבו. משום ר' נתן אמרו (איוב יג) גם הוא לי לישועה כי לא לפניו חנף יבוא. כתוב אחד אומר (דברים ו) ואהבת את י"י אלהיך וכתוב אחד אומר (דברים ו) את י"י אלהיך תירא ואותו תעבוד. עשה מאהבה ועשה מיראה. עשה מאהבה שאם באת לשנוא דעת שאת אוהב ואין אוהב שונא. עשה מיראה שאם באת לבעט אין ירא מבעט. שבעה פירושין הן. פרוש שכמי. פרוש ניקפי. פרוש קיזי. פרוש מנכייה. פרוש אדע חובתי ואעשנה. פרוש יראה. פרוש אהבה. פרוש שכמי. טעין מצותיה על כתפיה. פרוש ניקפי. אקיף לי ואנא עבד מצוה. פרוש קיזי. עבד חדא חובה וחדא מצוה ומקזז הדא עם הדא. פרוש מנכייה. מאן דית לי מה אנא מנכי עביד מצוה. פרוש אדע חובתיי ואעשנה. איידי חובתא עבדית דנעביד מצוה דכוותה. פרוש יראה כאיוב. פרוש אהבה כאברהם. אין לך חביב מכולן אלא פרוש אהבה כאברהם. אברהם עשה יצר רע טוב ומה טעמא (נחמיה ט) ומצאת את לבבו נאמן לפניך. אמר רבי אחא והפשיר עמו (נחמיה ט) וכרות עמו הברית. אבל דוד לא היה יכול בו והרגו בלבבו מה טעמא (תהילים קט) ולבי חלל בקרבי. רבי עקיבה הוה מותדין קומי טונוסטרופוס הרשע. אתת ענת דקריאת שמע שרי קרי וגחך. אמר ליה סבא סבא או חרש את או מבעט בייסורין את. אמר ליה תיפח רוחיה דההוא גברא לא חרש אנא ולא מבעט בייסורין אנא. אלא כל ימיי הייתי קורא את הפסוק הזה ואהבת את י"י אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך.
|
