| |
תלמוד ירושלמי  סדר נשים סוטה
מסכת סוטה פרק ג
דף יז, א פרק ג הלכה ה גמרא אמר ר' יודה ואתייא כמאן דמר הזכות תולה ואינה ניכרת. ולמה לא הוכרה מפני שתלת לה זכות. ונקה האיש מעון. אינו חושש שמא תלה לה זכות. יכול אף היא לא תחוש תלמוד לומר והאשה ההיא תשא את עונות. ואתייא כמאן דמר הזכות תולה ואינה ניכרת:
דף יז, א פרק ג הלכה ו משנה ניטמאת מנחתה עד שלא קדשה בכלי הרי היא ככל המנחות ותפדה ואם משקדשה בכלי הרי היא ככל המנחות ותישרף אילו שמנחותיהן נשרפות האומרת טמאה אני לך ושבאו לה עדים שהיא טמאה והאומרת איני שותה ושבעלה אינו רוצה להשקות' ושבעלה בעלה בדרך וכל הנשואות לכהנים מנחותיהן נשרפות:
דף יז, א פרק ג הלכה ו גמרא תני ניטמאת מנחתה עד שלא קדשה בכלי הרי היא ככל המנחות ותיפדה משקדשה בכלי הרי היא ככל המנחות ותישרף. והאומרת טמאה אני לא כחטאת שמתו בעליה היא. וחטאת שמתו בעליה ילכו המעות לים המלח דמייא לאשם תלוי אם לאשם תלוי אפי' משקדשה בכלי. אמר רבי מתנייה דמיא לאשם שנשחט דתנינן תמן אם משנשחט נודע לו. הדם ישפך והבשר יצא לבית השריפה. תני נטמאת מנחתה עד שלא קרב הקומץ מתה היא ומת בעלה השיריים אסורין שעל ספק באת מתחילתה. כפרה ספיקה והלכה לה באו לה עדים שהיא טמיאה בין כך ובין כך מנחתה אסורה. מהו בין כך ובין כך בין שקמץ ובין שלא קמץ בין שהקטיר ובין שלא הקטיר. ר' אילא אמר בין שקמץ ובין שלא קמץ בשלא הקטיר. אבל אם הקטיר השיריים מותרין. תמן תנינן ר' שמעון אומר מנחת חוטא של כהנים נקמצת. והקומץ קרב לעצמו והשיריים קריבין לעצמן. ושניהם מקרא אחד דורשין
|
