| |
תלמוד ירושלמי  סדר נשים סוטה
מסכת סוטה פרק ב
דף יב, ב פרק ב הלכה ה גמרא נמנו שלשים וכמה זקנים מניין שאין קידושין תופסין ביבמה תלמוד לומר (דברים כה) לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר יבמה יבא עליה. שלא יהא לה הוויה אצל אחר. אמר ליה ר"י ולא מתניתא היא לאחר שיחלוץ ליך יבמיך אינה מקודשת. והיה רבי יניי מקלס ליה (ישעיהו מו) הזלים זהב מכיס. (משלי ג) בני אל יליזו מעיניך. (משלי כז) חכם בני ושמח לבי. (משלי ט) תן לחכם ויחכם עוד. (משלי א) ישמע חכם ויוסיף לקח. אמר ליה רבי שמעון בן לקיש בתר כל אילין פסוקי קילוסייא יכיל הוא פתר לה כר"ע דרבי עקיבה אמר יש ממזר ביבמה. ויתיביניה מה איכפת לה ממזר גבי קידושין <התורה אמרה וקינא את אשתו אפילו מקצת אשתו>. שומרת יבם שזינתה רבי לעזר אמר מותרת לביתה רבי יהושע בן לוי אמר אסורה לביתה רבנין אמרין אמר ר' מנא לא כן אמר ר' יעקב בר אחא בשם ר' לעזר שומרת יבם שמתה מותר באמה. בגין דתנינן זה הכלל כל שתיבעל ולא תהא אסורה לו לא היה מתנה עמה. מה תנא הדא מתניתא לא רבנן ולא רבי עקיבה אלא כיני מאן דמר מותרת לביתה דרבנן דלא כרבי עקיב'. ומאן דמר אסורה לביתה רבי עקיבה דלא כרבנן. אמר רבי ינאי שומרת יבם שזינת מותרת לביתה.
|
