| |
תלמוד ירושלמי  סדר נשים קידושין
מסכת קידושין פרק ג
דף לז, ב פרק ג הלכה ה גמרא מתניתא לאחר שיחלוץ ליך יבמיך אבל אם אמר לאחר שימות יבמיך הרי זו מקודשת. תני ר' חייה בת יומה מתקדשת בכסף בת שלש שנים ויום אחד מתקדשת בביאה. אמר רבי מנא מתניתא אמרה כן. וכן האומר לחבירו אם ילדה אשתך נקיבה הרי היא מקודשת לי לא אמר כלום. מפני שאינה בעולם. הא אם היתה בעולם הרי זו מקודשת:
דף לז, ב פרק ג הלכה ו משנה האומר לאשה התקדשי לי על מנת שאדבר עלייך לשלטון ואעשה עמך כפועל דיבר עליה לשלטון ועשה עמה כפועל מקודשת ואם לאו אינה מקודשת על מנת שירצה אבא רצה האב מקודשת ואם לאו אינה מקודשת מת האב הרי זו מקודשת מת הבן מלמדין את האב לומר שאינו רוצה:
דף לז, ב פרק ג הלכה ו גמרא רב אמר והוא שנתן לה שוה פרוטה אנן קיימין. רבי אימי בעי קומי רבי וכלה דברים לא והוא שנתן לה שוה פרוטה אנן קיימין. אלא כיני במה שאדבר עליך לשלטון ודיבר עליה לשלטון בשוה פרוטה מקודשת. ואם לאו אינה מקודשת. במה שאעשה עמך כפועל ועשה עמה כפועל שוה פרוטה מקודשת. ואם לאו אינה מקודשת. רבי בא בשם רב והוא שייחדה לו סלע במגדל במה קידשה כההיא דתנינן תמן כל הנעשה דמים באחר כיון שזכה זה נתחייב בחליפיו. על מנת שירצה אבא רצה האב מקודשת לא רצה אינה מקודשת. סתמו אינו רוצה מת האב הרי זו מקודשת סתמו רוצה. מת הבן מלמדין את האב לומר אינו רוצה. סתמו רוצה. אמר רבי יוחנן לרבי ינאי ואית מתניתא אמרה כן. אמר ליה ולינאי עליבא את שאיל מילה בקידושין. חזר רבי ינאי ופתר מתניתא על מנת שירצה אבא רצה האב מקודשת ואם לאו אינה מקודשת באומר ע"מ דו אמר והוא לא אמר. מת האב
|
