| |
תלמוד ירושלמי  סדר נשים קידושין
מסכת קידושין פרק ג
דף לה, א פרק ג הלכה ג גמרא ר' חנניה בריה דר' הלל בעא אילו מ"ד בני פלוני יעשה דבר פלוני ויטול חפץ פלוני ושאר בני יירשו נכסיי אין עבד הוא נסיב ואין לא עבד לא נסיב. או שנייא היא דכתיב (במדבר לד) לתת לתשעת המטות וחצי המטה. והוי דו אמר בני פלוני יעשה דבר פלוני ויטול חפץ פלוני ושאר בני יירשו נכסי. אין עבד הוא נסב ואין לא עבד לא נסב. לא מיכא ולא מיכא. תמן תנינן מתנה אדם על עירובו. כיני מתניתא מתנה אדם על עירוביו. אמר רבי אלעזר מאן תנא אם באו ואם לא באו רבי מאיר. היידין רבי מאיר. חברייא אמרין רבי מאיר דקידושין דתני האומר לאשה הרי את מקודשת ע"מ שירדו גשמים. ירדו גשמים מקודשת ואם לאו אינה מקודשת. רבי מאיר אומר בין שירדו גשמים בין שלא ירדו גשמים מקודשת עד שיכול תנייו. הכל מודין שאם אמר לאחר שירדו גשמים ירדו גשמים מקודשת ואם לאו אינה מקודשת. ר' יוסי אומר רבי מאיר דעירובין היא דתנינן תמן אם ספק רבי מאיר ור' יודה אומרים הרי זה חמר גמל. אמר רבי יוסי לא אמר רבי מאיר אלא לחומרין. א"ר מנא ויאות בעירובו אינו קונה שלא זכה בו את עירובו כבני עירו שנתן דעתו לעקור את רגליו מבני עירו. והכא לראשון אינה מקודשת שלא ירדו גשמים ולשני אינה מקודשת שלא כפל תנייו. רבי חגיי בעא קומי רבי יוסה
|
