| |
תלמוד ירושלמי  סדר נשים קידושין
מסכת קידושין פרק ב
דף ל, ב פרק ב הלכה ח גמרא התיבון הרי טבל טבול למעשר עני הרי הוא והרמתו יוצא לחולין. ואמר רבי בא בר הונא בשם רבי האוכל פירותיו טבולים למעשר עני חייב מיתה. רבנין דקיסרין בשם ר' ירמיה כך משיבין חכמים לר"ש מצינו דבר טעון פדיון מותר בהנייה. התיבון הרי בכור אדם טעון פדיון ומותר בהנייה. מכרן וקידש בדמיהן מקודשת. רבי חגיי בשם רבי זעירה בשאין דמיהן. אמר ר' חנינה זאת אומרת שאין מקדשין בגזילה:
דף ל, ב פרק ב הלכה ט משנה המקדש בתרומות ובמעשרות ובמתנות כהונה ובדמי חטאת ואפר חטאת הרי זו מקודשת אף על פי ישראל:
דף ל, ב פרק ב הלכה ט גמרא רבי יוסי בן חנינה אמר אדם נותן מעשרותיו בטובת הנייה. מה טעמא דרבי יוסי בן חנינה (במדבר ה) ואיש את קדשיו לו יהיו. מה עבד לה ר' יוחנן יתנם לכל מי שירצה. מתניתא הא פליגא על רבי יוסי בן חנינה קונם כהנים ולויים נהנין לי יטלו על כרחו. פתר לה באומר אי אפשי ליתן מתנה כל עיקר. תדע לך שהוא כן דתנינן כהנים אילו לוים אילו נהנין לי יטלו אחרים. מתניתא פליגא על ר' יוחנן האומר הילך סלע זו ותן בכור זה לבן בתי כהן. פתר לה ברוצה ליתנו לשני כהנים ובן בתו אחד מהן. והוא אומר לו הילך סלע זה ותן כולו לבן בתי כהן. בעון קומי רבי זעירה בהדא כהן לישראל אסור מה דרבי יוסי אמר לא אגיבון. רבי חזקיה בשם רבי אחא אכין אמר לון על דעתיה דרבי יוסי בן חנינה כהן לישראל למה הוא אסור לא מפני מראית העין. אף רבי יוחנן אית ליה ישראל לישראל אסור מפני מראית העין. ועוד מן הדא דתני הכהנים והלוים המסייעים בגרנות אין נותנין להן לא תרומה ולא מעשר
|
