| |
תלמוד ירושלמי  סדר נשים קידושין
מסכת קידושין פרק ב
דף ל, א פרק ב הלכה ז גמרא תנאי בית דין הוא על האובדות שיקרבו עולות:
דף ל, א פרק ב הלכה ח משנה המקדש בערלה ובכלאי הכרם ובשור הנסקל ובעגלה ערופה ובציפורי מצורע ובשיער נזיר ופטר חמור ובשר בחלב ובחולין שנשחטו בעזרה אינה מקודשת מכרן וקידש בדמיהן הרי זו מקודשת:
דף ל, א פרק ב הלכה ח גמרא פטר חמור רבי לעזר אמר מקדשין בו את האשה רבי יוחנן אמר אין מקדשין בו את האשה. רבי אימי בשם רבי לעזר פטר חמור מקדשין בו את האשה מקל וחומר. מה אם הבכור שאינו מוציא מידי איסורין בחייו את אמר מקדשין בו את האשה זה שהוא מוציא מידי איסורין בחייו לא כל שכן. מה נפק מן ביניהון עבר ופדייו שלא מדעת הבעלים רבי לעזר אמר אינו פדוי רבי יוחנן אמר פדוי. מתניתא מסייעא לרבי לעזר ופליגא עלוי. מתניתא מסייעא לרבי לעזר הגונב פטר חמור של חבירו משלם תשלומי כפל. וסופא פליגא עלוי. שאף על פי שאין לו בו עכשיו יש לו בו לאחר זמן. מתני' פליגא על רבי לעזר פטר חמור אין מקדשין בו את האשה. פתר לה רבי לעזר לאחר עריפה דאמר רבי לעזר הכל מודין לאחר עריפה שאינו פדויי. פטר חמור אין מקדשין בו את האשה ורבי שמעון מתיר. הדא פליגא על רבי לעזר בתרתיי אין בחיי דפליגא עלוי מן רבנין אין לאחר עריפה פליגא עלוי מרבי שמעון. רבי חנינה בשם רבי יודן תיפתר שמת ור' שמעון מתיר. ערפו אסור בהנייה עריפה עריפה מה עריפה שנאמר להלן עורפו וקוברו ואסור בהנייה. אף עריפה שנאמר כאן עורפו ואסור בהנייה. על דעתיה דרבי לעזר ניחא בחייו הוא מתיר צריך שיהא אסור על עריפה על דעתיה דרבי יוחנן. וקשיא בחייו הוא אסור לא כל שכן לאחר עריפה. אתא רבי יעקב בר אחא בשם ר' יוחנן רבי זעירא בשם רבנין על דרבנין צריכה שלא תאמר הואיל והקישתה התורה עריפתו לפדיונו מה פדיונו יוצא לחולין אף עריפתו יוצא לחולין. מצינו דבר שהרמתו יוצא לחולין ואסור בהנייה.
|
