| |
תלמוד ירושלמי  סדר נשים קידושין
מסכת קידושין פרק ב
דף כט, ב פרק ב הלכה ז גמרא אחת לא עלתה על דעתו ואחת לא עלתה על דעתה. א"ר יונה הקדש לא עלת על דעתו ומעשר שני לא עלת על דעתה. אמר ר' אבין הקדש לא עלת על דעתו ולא עלת על דעתה. מעשר שני עלת על דעתו ולא על דעתה. רבי יוסה בשם רבי פדייה הקדש מזיד יוצא לחולין בלא פדיון. והא תני בשגגה פרט למזיד. הדא דאת אמר לחומר ולקרבן הא לצאת מוציא. רבי חמא בר עוקבא בשם רבי יוסי בן חנינה מיעוט שלמים יוצאין לחולין בלא פדיון. והא תני מקדשי לא כל קדשי. הדא דאת אמר לחומש ולקרבן. הא לצאת מוציא. תמן תנינן בהמה שנמצאת מירושלים ועד מגדל עדר וכמדת' לכל רוח. רבי הושעיה רבא אמר לבא בדמיהם שנו. אמר ליה רבי יוחנן ואומרין לו לאדם צא ומעול בקדשים. אלא באחת הילכו בהן אחר הרוב אם רוב זכרים עולות. ואם רוב נקיבות זבחי שלמים. ואין השלמין באין מן הזכרים ומן הנקיבות. כיצד הוא עושה מוציאן לחוולין וחוזר ועושה אותן עולות. וקשיא יש חטאת קריבה עולה. א"ר חנינה תנאי ב"ד הוא על המותרות שייקרבו עולות. אמר ר' יוסי לרבי יעקב בר אחא ואין זה מזיד. אמר ליה מכיון שתנאי בית דין הוא אין זה מזיד. אמר רבי זעירה כמה דאת אמר תמן
|
