|
תלמוד ירושלמי סדר נשים קידושין
מסכת קידושין פרק ב
דף כז, ב פרק ב הלכה ד גמרא בעור הפנים שנו. והתנינן במה דברים אמורים במומין שבסתר אבל במומין שבגלוי אינו יכול לטעון. וזו לא מן המומים שבגלוי הוא. תיפתר בההיא דמטמרה לה תחות קלוסתיה דראשה. תני שומא שיש בה שיער בין גדולה בין קטנה בין בגוף בין בפנים הרי זה מום. ושאין בה שיער בפנים מום בגוף אינה מום. במה דברים אמורים בקטנה אבל בגדולה בין בגוף בין בפנים הרי זה מום. עד כמה היא גדולה. רשב"ג אומר עד כאיסר האיטלקי. רבי לעזר בשם רבי חנינה כגון הדין קורדיינא שיעורו כחצי זהוב כל שהוא רבי רדיפה רבי יונה רבי ירמיה שאל אשה קרחת ושיטה של שיער מקפת מאוזן לאוזן. בעיי מישמעינה מן הדא הוסיפו עליהן באשה ריח הפה וריח הזיעה ושומא שאין בה שיער. ולא אדכרון קרחה. סברין מימר שאינו מום. אתא ר' שמואל בריה דר' יוסה בי ר' בון בשם ר' ניסא מום הוא. לא אתינן מיתני אלא דבר שהוא כעור בזה ובזה מום בזה ואין מום בזה אבל דבר שהוא נויי בזה ומום בזה כגון הדא קרחתה אף על גב דהוא מום לא תנינתה תדע לך שהיא כן. הרי זקן הרי נויי באיש ומום באשה ולא תנינן יתר עליהם באשה זקן. הרי דדים הרי נויי באשה ומום באיש ולא תנינתה יתר עליהם באיש דדים:
דף כז, ב פרק ב הלכה ה משנה המקדש שתי נשים בשוה פרוטה או אשה אחת בפחות משוה פרוטה אף על פי ששילח סבלונות לאחר מיכן אינה מקודשת שמחמת קידושין הראשונים שילח וכן קטן שקידש:
דף כז, ב פרק ב הלכה ה גמרא תני וכולן שבעלו קנו. ר' שמעון ברבי יהודה אומר משום רבי שמעון וכולן שבעלו לא קנו שלא היתה בעילתו אלא לשום קידושין הראשונים אם קנו רבי חייה בשם רבי יוחנן קנו לחומרין. רבי חייה בשם רבי יוחנן כל תניי שהוא מעשה מתחילתו מקודשת לחומרין. רבי מנא בעא קומי דרב יודן מאן תנא כל תנאי שהוא מעשה מתחילתו תנייו בטל דלא כרבי שמעון. רבי יודן בשם רבי יוחנן מקודשת לחומרין. היך עבידא הרי אני מקדשך בבעילה על מנת שירדו גשמים ירדו גשמים מקודשת ואם לאו אינה מקודשת. רבי חייה בשם רבי יוחנן בקידושי מלוה לחומרין ובקרקעות לא קנה ובמטלטלין אין מוסרין אותו למי שפרע ביקש להעמיד לו מקחו נישמעינה מן הדא והרי לך אצלי בהן יין ויין אין לו. הא אם יש לו יין הרי זה חייב. תני רבי חייא אם יש לו יין חייב ליתן לו. רבי שמואל בר רב יצחק שלח אמר לתמן הוון ידעין דהורי רבי חייה בשם רבי יוחנן קידושי מלוה לחומרין. ובאיש לרבי זעירא
|