| |
תלמוד ירושלמי  סדר נשים קידושין
מסכת קידושין פרק ב
דף כו, א פרק ב הלכה א גמרא אוף הכא על דעתיה דרבי זעירא הבעל נעשה שלוחו של אשה לזכות לעני. אמר רבי הילא העני זכה לאשה משל בעלה וחוזר וזוכה לעצמו מה נפק מן ביניהון. היה חנוני חרש על דעתיה דרבי זעירא לא חשש שאין שליחות לחרש על דעתיה דרבי הילא חשש. היה הפועל חרש על דעתיה דר' הילא לא חשש שאין זכיות לחרש. על דעתיה דר' זעירא חשש. חטף הסלע מידה ונתנו לה בשעת מתנה אמר לה הרי את מקודשת לי הרי זו מקודשת. במה קידשה רבי חגיי בשם ר' פדת רוצה היא שתהיה מקודשת לו ויהא חייב לה סלע. אמר רבי יוסי אילו איתמר כלי יאות סלע דרכה להתחלף. כינסי לי סלע זו ובשעת מתנה אמר לה הרי את מקודשת לי. הרי זו מקודשת. אם משנתנה לה רצת מקודשת. לא רצת אינה מקודשת. הילך סלע זו שאני חייב לך ובשעת מתנה אמר לה הרי את מקודשת לי רצת מקודשת ואם לאו אינה מקודשת. אם משבאת לתוך ידה אמר לה הרי את מקודשת לי אף על פי ששניהן רוצין אינה מקודשת. כיצד יעשה יטלינו ממנה ויחזור ויתנינו לה ויאמר לה הרי את מקודשת לי. התקדשי לי במנה זו ונמצא חסר דינר אינה מקודשת. היה בו דינר רע הרי זו מקודשת והוא שיחליף. היה מונה ראשון ראשון ומשליך לתוך ידה יכולה היא שתחזור בה עד שעה שישלים. ר' לעזר אומר מקודשת בראשון ותשאר על תנאי. רבי יוחנן אמר לכשישלים אמרין חזר ביה רבי יוחנן. חד בר נש ערכונא יהיב לחבריה וכפר ביה חבריה. רבי בא ורבי הילא ורבי יעקב בר אחא תלתיהון אמרין זרע פשתן היה ומקצת דמים נתן ליה. אתא עובדא קומי רבי יוחנן אמר או יתן לו בכל מקחו או ימסור אותו למי שפרע. רבי חייה בר יוסף אמר או יתן לו בכל ערבונו או ימסור אותו למי שפרע. מודה רבי חייה בר יוסף לרבי יוחנן במקח שאין דרכו להיקנות חציים כגון פרה וטלית. ואשה דרכה להיקנות חציין. רבי חגיי ורבי יודן תריהון אמרין מקח דרכו להיקנות חציין ואשה אין דרכה להקנות לחציין:
|
