| |
תלמוד ירושלמי  סדר נשים קידושין
מסכת קידושין פרק ב
דף כד, א פרק ב הלכה א גמרא אינו גט עד שיגיע הגט לידה. פתר לה ביתומה. והתנינן אם אומר לו אביה צא והתקבל לבתי גיטה אם רצה להחזיר לא יחזור. פתר לה לצדדין. הא מתניתא פתר לה ראשה ביתומה. וסופה בשיש לה אב. מתניתא פליגא על ר' שמעון בן לקיש האיש מקדש את בתו כשהיא נערה בו ובשלוחו. פתר לה כרבי יודה. דרבי יודה אמר אין שתי ידים זוכות כאחת. אמר ר' אסי חד רב נפק מן בית וועדא אמר נפק עובדא כר' יוחנן וסמכון עלוי לא דהוה צורכא מיסמך עלוי אלא דהוות מן ימא לטיגנא. רב המנונא בשם ר' אסי קטנה שקידשה את עצמה בשתי שערות אביה ממאן לא היא לא אתייא לא כר' יוחנן ולא כרשב"ל. אין כרבי יוחנן אין כאן מיאון. אין כרבי שמעון בן לקיש נישואי תורה הן. לא אתייא אלא כר' יוחנן. אע"ג דר' יוחנן אמר הכל מודין בקידושין שאביה קידשה לא היא מודה בה אביה ימאן על ידיה. רבי בא בר כהנא ור' יעקב בר אידי בשם ר' יהושע בן לוי קידשה לדעת והכניסה שלא לדעת זה היה מעשה ובא אביה והוציאה מגנונה. ר' יעקב בר אחא בשם ר' יהושע סימן הוה לו דהוה ר' יהושע בן לוי פליג על רבי שמעון בן לקיש. לית היא פליגא היך מה דרבי שמעון בן לקיש אמר תמן לא הכל ממנה להשיא את עצמה ולהפסיד מעשה ידיה לאביה. כן רבי יהושע בן לוי אמר הכא לא הכל ממנה להשיא את עצמה ולהפסיד מעשה ידיה על אביה. אתא רבי אבא בר כהנא רבי יעקב בר אידי בשם רבי יהושע בן לוי קידשה שלא לדעת וכנסה שלא לדעת זה היה מעשה ובא אביה ועקר קידושיה. קידשה לדעת וכנסה שלא לדעת מהו שתאכל בתרומה רב אמר אוכלת. ושמואל אמר אינה אוכלת. אמר ר' מנא טעמא דרב מכיון שקידשה לדעת חזקה שכנסה לדעת. אמר רבי יוסי בי רבי בון טעמא דרב שכן משנה ראשונה ארוסה בת ישראל אוכלת בתרומה. מה נפק מן ביניהון מעשה ידיה. על דעתיה דרבי מנא כרב מעשה ידיה לבעלה. על דעתיה דר' יוסי בי רבי בון כרב מעשה ידיה לאביה. מתה מי יורשה. על דעתיה דרבי מנא כרב בעלה יורשה. ע"ד דרבי יוסי בי רבי בון כרב מתה אביה יורשה.
|
