| |
תלמוד ירושלמי  סדר נשים קידושין
מסכת קידושין פרק א
דף יג, א פרק א הלכה ג גמרא ולית לרבנין במזכה לו על ידי אחר סברין רבנן הראוי לזכות על ידי עצמו ראוי לזכות על ידי אחר ושאינו ראוי לזכות על ידי עצמו אינו ראוי לזכות על ידי אחר רבי אומר אע"פ שאינו ראוי לזכות על ידי עצמו ראוי לזכות לו על ידי אחרים הגביה את המציאה ואמר על ידי שאזכה בה אני ולא רבי על כורחו זכה הוא ורבו או זכה הוא ולא רבו נישמעינה מן הדא המודר הנייה מחתנו והוא רוצה לתת לבתו מעות אומר לה הרי המעות האילו נתונין לך מתנה ובלבד שלא יהא לבעליך רשות בהן אלא מה שאת נותנת לפיך תני ולא ליך א"ר זעירא מאן תני ולא ליך ר"מ דר"מ עביד יד עבד כיד רבו במתנה כרבי מאיר הוא יד האשה כיד בעלה במציאה כרבנין אמר רבי זעירא קומי רבי מנא שנייא היא שהוא כזכה מדעת אחר א"ל ולא כל שכן היא מה אם שהיא כזכה מדעת אחר את אומר זכת האשה זכה בעלה כאן שהוא כזכה מדעת עצמו לא כל שכן זכה העבד יזכה רבו ולמה לא תנינן בראשי איברים שאינן חוזרין א"ר יוחנן בן מרייה מפני המחלוקת אית תניי תני צריך גט שיחרור אית תניי תני אין צריך גט שחרור פשיטא שהעבד מקבל מתנה מאחר לאחר מאחר לרבו מרבו לעצמו לא מאחר לעצמו מחלוקת רבי מאיר וחכמים אימר הא לך כסף זה שלא יהא לרבך רשות בהן זכה העבד זכה רבו ד"ר מאיר וחכמים אומרים זכה העבד לא זכה רבו מה צריכה ליה מרבו לאחר כשם שהעבד זכה מאחר לרבו כך הוא זוכה מרבו לאחר נישמעינה מן הדא השואל את הפרה ושילחה לו ביד עבדו ביד בנו ביד שלוחו לית הדא אמרה שהעבד זכה מרבו לאחר אמר רבי אלעזר תפתר בעבד עברי אמר רבי יוחנן תיפתריניה בעבד כנעני תיפתר באומר לו פתח לה והיא באה מאיליה ותנינן הנהיגה במשיכה קרא לה ובאת אחרון מתחייב בה כשואל רבי זעירא שמע לה מן הדא
|
