| |
תלמוד ירושלמי  סדר נשים קידושין
מסכת קידושין פרק א
דף יא, א פרק א הלכה ב גמרא יוצאה בנישואים מק"ו מה אם הסימנין שאינן מוציאין אותה מרשות האב הרי הן מוציאין אותה מרשות האדון נישואין שהן מוציאין מרשות האב אינו דין שיוציאו אותה מרשות האדון אמר ליה אני אין לי אלא של משנה יתירה עליו אמה העברייה שהיא קונה את עצמה בסימנין בר פדייה אמר אמה העברייה יוצאה במיתת רבה מה טעמא (דברים טו) ואף לאמתך תעשה כן וכתיב (דברים טו) והיה לך עבד עולם הקיש אמה עברייה לנרצע מה הנרצע יוצא במיתת רבו אף אמה עברייה יוצאה במיתת רבה ואתייא כדבר פדייה כהדין תנייא דתני עבד עברי עובד את הבן ואינו עובד את הבת אמה העברייה עובדת את הבת ואינה עובדת את הבן אית תניי תני בין עבריה בין עברי אינן עובדין לא את הבן ולא את הבת מה מקיים הדין תנייה ואף לאמתך תעשה כן פתר לה בהענק דתני אילו שמעניקים להם היוצא בשנים וביובל ואמה העברייה שהיא קונה את עצמה בסימנין אבל היוצא בגירעון כסף ובמיתת האדון אין מעניקין להן כתיב (שמות כא) והגישו אדוניו אל האלהים והגישו אל הדלת וגו' הא כיצד זה שהוא נמכר בבית דין והגישו אדוניו אל האלהים וזה שהוא מוכר את עצמו והגישו אל הדלת ר' אמי בעא פשיטא זה שהוא נמכר בב"ד ב"ד כותבין שטרו זה שהוא מוכר את עצמו מי כותב את שטרו כתיב (דברים טו) לא יקשה בעיניך בשלחך אותו חפשי מעמך כי משנה שכר שכיר עבדך שש שנים שכיר עובד ביום ואינו עובד בלילה עבד עברי עובד בין ביום ובין בלילה כתיב לא ירדנו בפרך לעיניך ואת אומר אכן רבי אמי בשם רבי יוחנן רבו משיאו אשה כנענית ונמצא עובד בין ביום בין בלילה ר' בא בר ממל בעא קומי רבי אמי הגע עצמך שהיה קונה כהן אמר ליה וישראל לא היתר מכלל איסור הוא כד שמעון רבי בא בר ממל כאן חזר ביה דרש רבי יהודה בי רבי בון המילת הזה נרצע שלא יהא כהן ויפסל רבי מאיר אומר מן הסחוס היה נרצע מיכן היה רבי מאיר אומר אין הכהן נרצע שמא ייעשה בעל מום וייפסל מן העבודה ויירצע הסחוס פחות מן הכרשינה שמא יבוא לידי
|
