| |
תלמוד ירושלמי  סדר נשים גיטין
מסכת גיטין פרק ט
דף נד, א פרק ט הלכה ח גמרא כתב חניכתו וחניכתה כשר. רבי אבהו בשם רבי יוחנן אפילו כתב אינו כשר. רבי אבהו כתב אל"ף. רב חסדא כתב סמ"ך. שמואל כתב חרותא:
דף נד, א פרק ט הלכה ט משנה גט מעושה בישראל כשר ובעכו"ם פסול והעכו"ם חובטין אותו ואומרים לו עשה מה שישראל אומר לך:
דף נד, א פרק ט הלכה ט גמרא שמואל אמר פסול ופוסל בכהונה. שמואל אמר אין מעשין אלא לפסולין. שמואל אמר אין מעשין אלא אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט. והתנינן שניות לא בגין דא אמר שמואל. והתנינן המדיר את אשתו מליהנות לו עד שלשים יום יעמיד פרנס יותר מיכן יוציאן ויתן כתובה. שמענו שהוא מוציא. שמענו שכופין. רב ירמיה בשם רב ישראל שעיסו במעשה עכו"ם פסול. ובאומר איני זקן ומפרנס. תני רבי חייה ועכו"ם שעיסו במעשה ישראל כשר. אפילו אמר איני זן ומפרנס. אמר רבי יוסי מתניתא אמרה כן והעכו"ם אומרים לו וחובטין אותו ואומרים לו עשה מה שישראל אומר לך. רבי חייה בר אשי בשם איסי האומר איני זן ומפרנס כופין אותו להוציא. רבי ירמיה בעא קומי רבי אבהו וכופין. אמר ליה ואדיין אית ליי אם מפני ריח רע כופין לא כל שכן מפני חיי נפש. אתא רבי חזיקה רבי יעקב בר אחא רבי יסא בשם רבי יוחנן האומר איני זן ואיני מפרנס אומרים לו או זן או פרנס או פטור:
דף נד, א פרק ט הלכה י משנה יצא שמה בעיר מקודשת הרי זו מקודשת מגורשת הרי זו מגורשת בלבד שלא יהא שם אמתלא ואי זו היא אמתלא גירש איש פלוני אשתו על תנאי זרק לה קידושיה ספק קרוב לה ספק קרוב לו זו היא אמתלא:
דף נד, א פרק ט הלכה י גמרא רבי יסא בשם רבי יוחנן גירות דולקין ושיחות בני אדם משיחין. התיב רבי זעירא קומי רבי יסא והא תנינן יצא שמה בעיר מקודשת הרי זו מקודשת. מגורשת הרי זו מגורשת אית לן מימר גירות דולקין לא סיחות בני אדם מסיחין. והכא סיחות בני אדם משיחין. רבי יסא בשם רבי יוחנן נבדק השם ונמצא מפי נשים ומפי קטנים בטל השם. רב אמר לא התירו בה אלא עד מפי עד בלבד:
|
