|
תלמוד ירושלמי סדר נשים גיטין
מסכת גיטין פרק ז
דף מב, ב פרק ז הלכה ד גמרא אתיא דבית שמאי כרבנין. ובית הלל כרבי יוסי בי רבי יהודה. ליידא מילה רבי לעזר אומר ליורשה. דתנינן תמן וזכאי במציאתה ובמעשה ידיה ובהפר נדריה. אמר ר' זעירא זאת אומרת שהיא כאשת איש לכל דבר. מחלפה שיטתיה דרבי יודה. תמן הוא אמר מיתה מצויה. והכא הוא אמר אין מיתה מצויה. תמן בציבור כאן ביחיד. דתניא ר' יהודה אומר לא היה שופר קינים בירושלים מפני התערובת שמא תמות אחת מהן ונמצאו דמי חטאות מתות מעורבת בהן. בעילתה מהו. אית תניי תני בעילתה ברורה. ואית תניי תני בעילתה ספק. מאן דאמר בעילתה ברורה מביא אשם תלוי ומד"א בעילתה ספק מת פטור. לא מת מביא חטאת:
|