| |
תלמוד ירושלמי  סדר נשים גיטין
מסכת גיטין פרק ו
דף לז, ב פרק ו הלכה ה גמרא באומרת תינתן כבינתי לבתי. כהדא גניבה אתאפק למקטלא אמר יבון לר' אבונא זוז מן חמרא דכפר פנייא. ולא יבון ליה. חשין להא דרב. דרב אמר היורש כמשועבד כשם שאין מלוה בעדים ניגבית מן המשועבד. כך אינה ניגבית מן היורשין. ולא יתנון ליה משום חוב יתנון ליה משום מתנה. חשין להא דרבי אלעזר. דר' אלעזר שאל מתנתו כמתנת שכיב מרע. אייתי דרבי זעירא לרבי יצחק עטושיא ותנון ליה כגיטין כן מתנה. אמר ליה רבי בא או מה גיטין אם לא נתן בחייו לא נותן. אף מתנה אם לא נתן בחייו לאו שמה מתנה. אמר ליה הכא אתא ר' מפקה חכמתה ומפסדה לר' אבונא זוזי. לית יכיל דתנינן תמן תנו מנה לאיש פלוני ומת יתנו לאחר מיתה. כר' שמעון. דרבי יוחנן פליג יבון ליה. דמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן מלוה בעדים נגבית מן היורשין ובלבד יורשין קרקע. אמר ר' יוסה הדא דתימר בהן דהוה קאים גביה עד שעה דמית ברם אם עליל ונפק אנא אמר כבר יהיב ליה. מילתיה דרבי חנינה אמר דלא יהיב ליה. ר' חנינה הוה מישתעי אהן עובדא לוי פריסה הוה עבר מן אתר לאתר נפקין קריביה דגניבה מיבול עימיה אמר ייבון לר' אבונא זוזיי והיתגרון לחמא. תני אף החולה. ר' יעקב בר אידי בשם ר' יונתן הלכה כרבי שמעון השזורי במסוכן. מה בין מסוכן מה בין חולה. חולה כדרך הארץ. ומסוכן כל שקפץ עליו החולי. דרך הארץ הקרובים נכנסין אצלו מיד והרחוקין לאחר ג' ימים. ואם קפץ עליו החולי אילו ואילו נכנסין אצלו מיד. דלמא ר' הונא ר' פינחס ר' חזקיה סלקון מבקר' לרבי יוסי בתר תלתא יומין אמר לון בי בעיתון מקיימה מתניתא:
דף לז, ב פרק ו הלכה ו משנה מי שהיה מושלך בבור ואמר כל השומע את קולי יכתוב גט לאשתי הרי אילו יכתבו ויתנו הבריא שאמר כתבו גט לאשתי רצה לשחק בה מעשה בבריא שאמר כתבו גט לאשתי ועלה לראש הגג ונפל ומת אמר רבן שמעון בן גמליאל אמרו חכמים אם מעצמו נפל הרי זה גט ואם הרוח דחאתו אינו גט:
דף לז, ב פרק ו הלכה ו גמרא אמר ר' חנינה לימדנו ר' יונתן והן שראו בובייה של אדם. תמן תנינן מעידין לאור הנר ולאור הלבנה. ומשיאין על פי בת קול. ומר רבי יונתן והן שראו בוביי' של אדם. ר' אחא בר חנינה בשם ר' חנינה
|
