| |
תלמוד ירושלמי  סדר נשים גיטין
מסכת גיטין פרק ו
דף לז, א פרק ו הלכה ד גמרא והכא אפילו אמר לו מפלוני אינו נאמן עד שיאמר לו קח ואני נותן מעות. מאי טעמא דרבי יוסי אני אומר אחד קרוב מצא ולקח ממנו:
דף לז, א פרק ו הלכה ה משנה האומר כתבו גט ותנו לאשתי גרשוה כתבו איגרת ותנו לה הרי אילו יכתבו ויתנו פטרוה פרנסוה עשו לה כנימוס עשו לה כראוי לא אמר כלום בראשונה היו אומרים היוצא בקולר ואמר כתבו גט לאשתי הרי אילו יכתבו ויתנו חזרו לומר אף המפרש והיוצא בשיירא ר"ש שזורי אומר אף המסוכן:
דף לז, א פרק ו הלכה ה גמרא האומר תרכוה כאומר גירשוה. פטרוה פרנסוה. עשו לה כנימוס עשו לה כראוי לא אמר כלום אני אומר למזונות. אמר ר' מנא ולא סוף דבר בקולר של סכנה אלא אפי' בקולר של ממון. שכל הקולר בחזקת של סכנה. ר' אלעזר שאל מתנתו כמתנת שיכב מרע. רב נחמן בשם ר' יעקב ארמנייא מה דהיא צריכה לר' אליעזר פשיטא לר' יוסי בר חנינה דתנינן תמן האשה שנהרגה נהנין בשערה. בהמה שנהרגה אסורה בהנייה אמר' ר יוסי בר חנינה
|
