| |
תלמוד ירושלמי  סדר נשים גיטין
מסכת גיטין פרק ה
דף לב, ב פרק ה הלכה ט גמרא מילתיה דרבי שמעון בן יוחי אמר שהוא שהוא מדברי תורה דתני בי ר' שמעון בן יוחי (דברים לא) ויכתוב משה את התורה הזאת ויתנה אל הכהנים בני לוי וגו'. ואח"כ ואל כל זקני ישראל. מילתיה דרבי יהושע בן לוי שהוא מדבריהן דאמר ר' יהושע מיימי לא ברכתי לפני כהן ולא הינחתי לברך ישראל לפניו. מילתיה דרבי חנינה אומר שהוא מדבריהן דמר ר' חנינה עיר שכולה כהנים ישראל קורא ראשון מפני דרכי שלום. רבי אחי ורבי תנחום בר חייה בשם ר' שמלאי עיר שכולה כהנים כולן נושאין את כפיהן. ולמי הן מברכין לאחיהן שבצפון ושבדרום. ומי עונה אחריהן הנשים והקטנים. תני אביי בר בנימן עם העומד אחרי הכהנים אינן בכלל ברכה. העומדים לפני הכהנים אמר רבי חייה בר בא אפי' חומה של ברזל אינה מפסקת. העומדין מן הדדין. נישמעינה מן הדא נתכוון להזכות לפניו והזה לאחריו. לאחריו והזה לפניו הזייתו פסולה. לפניו והזה על הצדדין הזייתו כשירה. הדא אמרה העומד מן הצדדין בכלל ברכה הן. אמר רב חסדא וצריך שיהא החזן ישראל. אמר רב חסדא אם היה כהן אחד אומר כהן. לשנים אומר כהנים. ורב הונא אמר אפילו לא' אומר כהנים שאינו קורא אלא השבט. שלא תאמר איש פלוני מגלה עריות ושופך דמים והוא מברכנו. אמר הקב"ה ומי ברכך לא אני מברכך שנא' (במדבר ו) ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם: מערבין בבית ישן. א"ר אבין ובדיור ישן היא מתניתא. בור הקרוב לאמה מתמלא ראשון. והוא שתהא אמת המים עוברת על גביו. שמואל אמר אפילו מן הצד. תמן אמרין דרחיק וניחא למישתי קדים ליה דקיב וקשה למישתי. על דעתיה דרבנן דתמן ניחא. תמן אמרין בשם רב נחמן בר יעקב כל שנותנין לו אגוז ומשליכו צרור ונוטלו. המוציא בידו כמוציא לאישפה. אגוז ונוטלו צרור וזורקו גזילו גזל מפני דרכי שלום. אגוז וצרור נוטלן ומצניען ומביאן לאחר זמן גזילו גזל גמור. זוכה לעצמו אבל לא לאחרים. רב הונא אמר כשם שזוכה לעצמו זוכה לאחרים. הכל מודין שאין מתנתו מתנה שנאמר (שמות כב) כי יתן איש. מתנת איש מתנה ואין מתנת קטן מתנה דברי חכמים. רבי יודה בן פזי בשם ר' יוחנן לעולם אין גזילו מחוור עד שיביא שתי שערות רבי אבהו בשם ר' יוחנן
|
