| |
תלמוד ירושלמי  סדר נשים גיטין
מסכת גיטין פרק ה
דף כו, א פרק ה הלכה א משנה הניזקין שמין להן בעידית ובעל חוב בבינונית וכתובת אשה בזיבורית רבן שמעון בן גמליאל אומר אף כתובת אשה בבינונית:
דף כו, א פרק ה הלכה א גמרא קל וחומר להקדש. אמר רבי אבא בר פפי קומי ר' יוסי מה אנן קיימין אם להכשר נזקין הדא דתנינן (שמות כא) שור רעהו ולא שור הקדש. אם לניזקי גופו הדא היא דתני רבי חייה נזקין להדיוט ואין נזקין לגבוה. אלא כן קיימין באומר הרי עלי מאה מנה להקדש <והלך שורו והזיק> שלא תאמר יעשה בעל חוב ויגבה בבינונית לפום כן צריך מימר הניזקין שמין להן בעידית קל וחומר להקדש. תני רבי חייה נזק וחצי נזק נגבין מן המשועבדין. ניחא נזק. חצי נזק לא מגופו הוא משלם. אמר רבי יוסי תיפתר בשור תם שהזיק והלך הבעל ומכרו. כבר נשתעבד גופו לבעל הנזק. רבנן דקיסרין אמרין תיפתר שזקפן עליו מלוה. מעתה לא תגבה אלא בבינונית. מאחר שעיקרו נזק גובה בעידית. שדהו פרט למשועבד. כרמו פרט להקדש. מה אנן קיימין אם בשהזיק ואחר כך הקדיש הדא היא דתנינן הקדיש תשעים מנה והיה חובו מאה מנה. אם בשהקדיש ואחר כך הזיק הדא הוא דתנינן שור רעהו ולא שור הקדש. אמר ר' יודן תיפתר בשור של הקדש שרעה לתוך שדה הדיוט. אמר ליה ר' מנא אנן בעינן קרקע הקדש ואת אמרת תוך שדה הדיוט. אלא כן אנן קיימין באומר הרי עלי מאה מנה להקדש והלך הוא והזיק. שלא תאמר אילו נזקין ומלוה בעדים הנזקין קודמין וכא קודם הנזק להקדש לפום כן צריך מימר כרמו פרט להקדש. שדהו
|
