| |
תלמוד ירושלמי  סדר נשים גיטין
מסכת גיטין פרק ג
דף יח, ב פרק ג הלכה ז גמרא הא לא הלווהו על מנת כן לא. רבי זעירא אמר אפילו לא הלוהו על מנת כן. חיליה דר' זעירא מן הדא וכן בן לוי שהיה חייב לישראל מעות אמר לו הפרש עליהן מחלקי. לא יהא גובה ומפריש שאין לוי עושה לוי. שלא אמר אלא לא יהא גובה ומפריש הא משלו מפריש. לית כאן אינו חושש אבל חושש הוא שלא יעשיר העני. והתני כן המלוה מעות את העני והעשיר אין מפרישין עליהן שאין מפרישין על האבוד. רבי חייה בר עוקבה בשם רבי יוסי בשם רבי חנינה ביורשי כהונה ולויה היא מתניתא. אבל ביורשי עני אין לעני נחלה. תני בר קפרא אין לך אדם שאינו בא לידי מידה זו אם לא הוא בנו. אם לא בנו בן בנו. הדא אמרה יכול הוא לחזור בו. המלוה מהו שיחזור בו. נישמעינה מן הדא המלוה מעות את העני והעשיר אין מפרישין עליהן שאין מפרישין על האבוד וזכה העני במה שיש בידו. הדא אמרה המלוה אינו יכול לחזור בו. לית הדא פליגא על דרב דרב אמר יורש כמשועבד. כשם שאין מלוה בעדים נגבית מן המשועבדין כך אינה נגבית מן היורשין. פתר לה במלוה בשטר. רבי אבהו בשם ר' יוחנן מלוה בעדים נגבית מן היורשין ובלבד יורשין שירשו קרקע. כהדא אילין דרב נחמיה אשאלון לציבורייא פריטין אתא עובדא קומי רבנין אמרין ליה לית ציבור כוליה עתר לית ציבור כוליה מיעני:
|
