| |
תלמוד ירושלמי  סדר נשים גיטין
מסכת גיטין פרק א
דף ה, א פרק א הלכה ב גמרא מרקם ולמזרח ורקם כמזרח. ואפילו תימא חלוקין על ר"י שאין רקם כמזרח. שמא מבבל לכאן. רב אמר עשינו עצמינו כארץ ישראל לגיטין. ושמואל אמר אפילו משכונה לשכונה. בעא קומי מיחזור ביה. אמר ליה כהנא ומה נעשה לראשונות שנישאו. א"ל ומה בידך דהוא סבר כהדא דרבי דתני המביא גט ממדינת הים לא נכתב לפניו ולא נחתם לפניו תצא בשלשה עשר דבר דברי ר'. אבל חכמים לא הודו לדבר. הכל מודין שאם בא ועירר עררו בטל. עד כדון כשעירר משנישאת. עירר עד שלא נישאת ונישאת. נישמעינה מן הדא מעשה באחד שהביא את הגט לפני ר' ישמעאל א"ל מניין את אמר ליה מכפר סמיי שבתחום עכו. אמר ליה אף את צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם. ואל תזקק לעדים. וכשיצא אמר לו ר' אילעאי רבי והלא כפר סמיי מא"י היא קרובה לציפורין יותר מעכו. אמר ליה הואיל ויצא המעשה בהיתר יצא. מהו הואיל ויצא המעשה בהיתר יצא. אמר ר' זעירא שאם בא ועירר עררו בטל. אילו המביא מארץ ישראל לא"י שמא הוא צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם. הוי לא שנייה הוא עירר משנישאת הוא ערר עד שלא נישאת ונישאת. ר' יעקב בר אדא בר עתליי בשם ר' לעזר הלכה כרבי מאיר בגיטין. והוה ר' זעירא מסתכל ביה אמר ליה למה את מסתכל בי. דיתמר הלכה כמי שהוא מיקל בדברי סופרין. סברין מימר ביחיד אצל יחיד אבל ביחיד אצל חכמים לא. והכא אפילו יחיד אצל חכמים. ר' חייה ר' בא אמר
|
